דילוג לתוכן תוכן העניינים
- הסכמות
- הסכמות
- פרק א´- באלו אופנים נעשית האשה נדה
- מהיכן באים דמים טמאים
- באיזה אופן תהיה נידה מהתורה ובאיזה אופן מדרבנן
- בדיקה או קינוח בעד אם טמא מדאורייתא או מרבנן
- הטילה מים וראתה או שמשה וראתה
- באיזה אופן תבדוק בעד ויהיה לו דין כתמים בלבד
- כתם בזמן שינה - מה דינו
- צריך הרחקות ונקיים על ראיה מדאורייתא ומדרבנן
- איסור נגיעה בנידה גם כשאין בה דרך חיבה
- אם מותר להדריך זוג שחיים בלא קידושין
- פרק ב´- דיני מראות הדם וכללי ההוראה בהם
- מי כשר לפסוק במראות
- אלו מראות טהורים ואלו טמאים
- מראה שנשתנה מראיתו
- רחיצה בזמן שבעה נקיים
- אם צריכה לשמור מראה שעלול להשתנות
- אם צריך החכם להמתין שיתיבש המראה
- מתי נאמנת אשה לומר שמראה כגון זה טיהר לי חכם יביגיד
- הראתה לחכם ואח'כ רוצה להראות את המראה לחכם שני אם מותר, ומתי יכול חכם לסתור דברי חברו טוטזיז
- אם יכול החכם לראות מראות בלילה
- פרק ג´- נאמנות האשה להעיד בעניני נדותה
- מקור הנאמנות
- כיצד מאבדת נאמנותה וכיצד חוזרת לנאמנותה
- נאמנות של בעלת תשובה
- אומרת טיהר לי החכם את הכתם ולא טיהר
- נאמנות ע'י עשית מעשה
- אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני
- מכחישה את החכם מתי נאמנת יביג
- החזיקה עצמה לטמאה ע'י מעשה
- הבא מן הדרך ומצא אשתו ישנה טוטזיז
- מתי נאמנת לומר מראה כזה טיהר לי חכם ואבדתיו
- פרק ד´- דברים האסורים בזמן נדותה
- איסור נגיעה
- איסור הושטה מיד ליד
- איסור גילויי חיבה וקרוב דעת יאיביגידטו
- עניני אכילה ושתיה טזיזיחיטכאכבכגכדכהכוכזכח
- איסור ישיבה ושכיבה על מטת אשתו כטלאלבלגלדלה
- ישיבה על ספסל וטיול ברכב לולזלח
- איסור שכיבה במטה אחת לטמא
- הסתכלות באשתו נידה מבמגמד
- שירה ובשמים בזמן נידותה מהמומז
- דברים המותרים ואסורים בזמן נידתה מחמטנאנבנגנדנהנונזנחנטסאסב
- כשהבעל או האשה חולים איך ינהגו סגסדסהסו
- פרק ה´- דיני וסתות
- סוגי וסתות
- כיצד נעשה וסת קבוע
- מהו וסת הגוף
- אם כתם או עד בדיקה קובע וסת
- חייבת לבדוק עצמה בסוף עונת הוסת
- לאלו סוגי וסתות חוששת מי שלא קבעה וסת
- ראיה הנמשכת כמה ימים למתי חוששת
- קמה בבקר וראתה למתי חוששת
- (המשך) לאלו סוגי וסתות חוששת מי שלא קבעה וסת
- מהי עונה בינונית
- מהי וסת ההפלגה
- מהי וסת החודש
- מה דין הימים שבהם ודאי אינה רואה
- המשתמשת בכדורים
- דין מעוברת ומניקה וזקינה יזיחיט
- פרק ו´ - חששות, פרישת האיש מאשתו בעונת וסתה
- לכמה זמן צריך לפרוש מאשתו
- מי שפרש שלא כדעת מרן יותר מעונה
- ממה צריכים לפרוש
- אם נמשכה הראיה כמה ימים
- כשיש ספק מתי התחילה הראיה
- שכחה מתי הייתה תחילת הראיה האחרונה
- דין הנחבית מפני סכנת נפשות
- היוצא לדרך בעונת וסתה של אשתו יאיב
- הבא מן הדרך בעונת וסתה של אשתו
- ליל טבילה דוחה עונת וסתה שאינו קבוע ידטו
- בשעת הדחק דוחה ליל טבילה עונת וסת קבוע
- המשתמשת בכדורים לדחית הוסת אינה חוששת לעונת וסתה
- שכחו ושמשו בעונת הוסת
- שמשו בעונת הוסת וראתה דם איך ינהגו ואיזו תשובה יעשו
- פרק ז´- הכנה לנשואין
- חששת דם חימוד
- בזמן הזה הכלות נידות ודאי
- אינה צריכה להמתין לפליטת ש'ז
- כיצד בודקת
- זקינה שנתפייסה לינשא
- אם צריכה להמשיך לבדוק לאחר שטבלה עד הנישואין
- בטלו תאריך הנישואין וחזרו לקיימם
- אם הקדימו את החופה
- אם רק צד אחד ביטל את הנשואין
- כשיש ספק
- אם דנו ב'ד בהיתר הנישואין
- מחזיר גרושתו ובעלי תשובה יביגיד
- נישאת לזקן
- אם אף פעם לא ראתה את המשודך
- אם יכולה לספור שבעה בזמן ימי אבלה
- באלו מקרים אסורים החתן והכלה להתיחד יחיטכא
- הנהגה לחתן וכלה
- פרק ח´- דם בתולים
- מדוע צריך לפרוש מחמת דם בתולים
- מהות הפרישה
- דין ספק בתולה, אלמנה וגרושה, ודין לא גמר ביאתו, ואם חייבת הכלה לבדוק עצמה לאחר ביאה ראשונה
- סופרת ארבעה ושבעה, וכמה בדיקות צריכה לבדוק
- יכולה להפליט בעצמה ש'ז גם לדעת האשכנזים
- בדקה עצמה פעם אחת בלבד
- אם ראתה דם בתולים גם בביאה שניה ושלישית
- לאחר ביאה שניה ראתה דם על הסדין
- אם לא בדקה לאחר ביאה שניה אפילו את הסדין
- אם חייבת הכלה לבדוק עצמה לאחר ביאה שניה
- איסור תשמיש לאור הנר
- ביאה ראשונה בשבת
- אינה חייבת ללבוש בגדי לבן
- הוסרו בתוליה בכלי, מה הדין
- פרק ט´- דין רואה מחמת תשמיש, ותולה במכה
- דיני רמ'ת מתי תבדוק ואיך
- מתי יכולה אשה לתלות כתמה במכה שיש לה יאיביגידטוטזיז
- פרק י´- דיני כתמים, והרגשה בלא ראיה
- מהו הכתם, ובאלו אופנים מטמא
- אם ראתה כתם, אינה חייבת לבדוק עצמה אחר כך
- ראתה כתם על בגד פסים
- אם חוששת לכתמים יכולה ללבוש צבעונים
- ראתה על אסלה, פד, נייר טואלט, ובגד ניילון ידטוטזיז
- בדיקה פנימית בעד וקינוח חיצוני יחיט
- שמשה וראתה, הטילה מים וראתה
- כתמים אינם קובעים וסתות
- דין בגד שאינו בדוק ונמצא עליו כתם
- הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ולא ראתה דבר כדכהכוכזכחכטלא
- פרק י'א - דיני יולדת, מפלת ודמי טוהר
- מאמתי נטמאת היולדת
- ירידת מים
- צירים
- זמן טומאת לידה
- גזירת הגאונים על דמי טוהר
- כמה פעמים בודקת עצמה
- אינה צריכה לפרוש בליל ארבעים ואחד לזכר ושמונים ואחד לנקיבה
- מהות הפרישה
- אם יש דין כתמים בזמן דמי טוהר
- ראתה בזמן תשמיש באותם ימים
- אם צריכה להמתין לפליטת ש'ז
- מנהג טעות
- מפלת לפני ואחרי ארבעים יום
- מאמתי סופרת חודשי ההריון
- אם נבדקה ע'י רופאה האם נטמאת טוטז
- להמנע מזרוז בלידה
- דין היולדת בניתוח קיסרי
- פרק י'ב - הפסק בטהרה ושבעה נקיים
- דין נידה וזבה מן התורה ומה גזרו בזה חז'ל
- שצריכה להמתין ארבעה ימים לפליטת ש'ז או להפליטו בעצמה, ואם צריכה להמתין כך גם ברואה כתם, ובדמי טוהר ובדם בתולים יאיביגידטוטזיזיחיטכאכב
- זמן ההפסק בטהרה ודין מוך דחוק כגכדכהכוכזכחכטלאלבלגלדלהלולז
- כמה בדיקות צריכה לבדוק את עצמה לחלטמאמבמגמדמהמומזמחמט
- הסופרת נקיים על כתם או בדיקת עד, או על דם בתולים, או על דמי טוהר
- דין החוששת לכתמים
- אינה צריכה לספור בפה
- כשהתעורר ספק בספירה או הסח הדעת נדנהנו
- טעתה והקדימה טבילתה נזנחנטסאסבסגסד
- כשיש לה טבעת
- כשיש לה דיאפרגמה
- (המשך) במה בודקת ואיך בודקת
- שתהיה הבדיקה לאור היום
- שצריך שיהיו השבעה נקיים רצופים
- דין תולה כתמה במכה עאעבעגעד
- חילוניה שלא בדקה עצמה ובאה לטבול
- פרק י'ג - זמן הטבילה
- חיוב הטבילה במקוה
- חשיבות מצות עונה
- אם אין בעלה בעיר
- דין טבילה שנדחתה אם תטבול בשבת או מצאי שבת וכשאין בעלה בעיר
- תשמיש בליל אידם
- כיצד טובלת בליל שבת
- הנהגות נכונות לבלנית
- דין טבילה ביום השביעי מבעוד יום
- כלה אם מותרת לטבול ביום השביעי מבעוד יום
- טעם האיסור לטבול ביום השביעי
- טעם האיסור לטבול בימים שאחרי השבעה נקיים ביום, ומתי מותרת הטבילה בזמנים אלו
- לענין טבילה, לילה הוא כדעת הגאונים ידטו
- אם טבלה מבעוד יום איך יתנהגו הבעל והאשה
- תשמיש בליל תשעה באב שחל להיות בשבת, ראש השנה ויום כיפור יזיח
- פרק י'ד - הלכות חציצה
- הגדרה, מהי חציצה
- חציצה בשערות
- חציצה בעיניים יאיביג
- דין איפור ותכשיטים ידטוטזיזיחיט
- אזנים וחוטם
- פה, שיניים ובית הסתרים כבכגכדכהכוכזכחכט
- פצעים, תחבושת וגבס לאלבלגלדלהלו
- עור לזלחלט
- חציצה בצפרנים מאמבמגמדמהמו
- אם לא הדיחה בית הסתרים
- קרצה שפתותיה, קפצה ידה, מה הדין
- אם מותרת לאחוז ביד חברתה כשטובלת
- איך תטבול אשה שאינה יכולה לעמוד
- אין טובלים על גבי כלים
- צריך בלנית שתשגיח על הטובלת
- טבילה אינה צריכה כוונה
- תרפה גופה בזמן הטבילה
- פרק ט'ו - עיון, הדחה וחפיפה לפני הטבילה
- עיון הגוף מן התורה, וחפיפה מתקנת עזרא
- מה הדין אם לא עשתה אחד מהם
- מה הדין אם בעליתה מן המקוה מצאה על עצמה חוצץ
- צריכה לסמוך החפיפה והעיון לטבילה
- (המשך) מה הדין אם בעליתה מן המקוה מצאה על עצמה חוצץ
- (המשך) צריכה לסמוך החפיפה והעיון לטבילה
- מה הדין כשיש בין החפיפה והעיון לטבילה יותר מיום. וכשחל ליל טבילה בליל שבת או מוצ'ש
- פרק ט'ז - הטבילה וברכתה
- כיצד תברך
- מי שנהגה לברך לאחר שטבלה
- היכן תברך
- כלה אינה מברכת שהחיינו
- אלו נשים מברכות על הטבילה ואלו לא מברכות
- כמה טבילות טובלת
- הנהגה לטובלת
- רחיצה לאחר המקוה
- פרק י'ז - הלכות מקוה
- אין טהרה מטומאת נידה אלא טבילה במקוה
- מה דין טבילה בים
- דין מים שאובים
- דיני השקה
- נתן סאה ונטל סאה
- טבילה במי מעיין
- טבילה בנהרות
- (המשך) דיני השקה
- כיצד מנקזים את המים למקוה יאיביג
- המשכת שאובים ידטוטז
- מקוה הנעשה משלג וקרח יזיחיט
- פֶּרֶק י'ח - הִלְכוֹת שִׁדּוּכִין
- מצות עשה לישא אשה
- במה ואיך מתקדשת האשה
- באיזה גיל ישא אשה
- עם מי מותר ועם מי אסור להתחתן
- במה מתחיב ובמה זוכה אדם באשתו
- (המשך) עם מי מותר ועם מי אסור להתחתן יאיב
- עכוב נשואין מסבת ממון יגיד
- מהם ארוסין ומהם הנשואין
- מסיבת ארוסין
- כיצד יבחרו את בן ובת זוגם
- לענין פגישות השדוכים ואם מותר להסתיר מומים יחיט
- סעודת הנשואין
- (המשך) לענין פגישות השדוכים ואם מותר להסתיר מומים כאכב
- חתן וכלה מעדות שונות איך ינהגו
- כיצד ינהגו ביום חתונתם כדכה
- פֶּרֶק י'ט - הִלְכוֹת עֲרָיוֹת וּמַמְזֵרוּת
- פֶּרֶק י'ט - הִלְכוֹת עֲרָיוֹת וּמַמְזֵרוּת
- עריות שאסרתן תורה ועונשן כרת או מיתת בית דין
- עריות שאסרתן התורה בלאו
- עריות האסורות בלאו הבא מכלל עשה
- שניות הן האסורות מדברי סופרים
- שלושה סוגי ממזרים האסורים לבוא בקהל
- עם מי יכול הממזר להתחתן
- עד לכמה זמן יכול הריון להשתהות
- הזמן הקצר ביותר להריון
- דין אשת איש שודאי מזנה, ודין פרוצה ביותר
- אין לאם נאמנות לפסול בנה אלא אלא רק להכשירו
- באיזה אופן נתנה התורה נאמנות לאב לפסול את בנו
- טענה היא שהוא בנו וטען הבעל שאינו בנו ודין המזונות
- אפשר לאשה לראות דם וסת גם בחודשי ההריון הראשונים
- טוען שאינו יכול להוליד כמעט בודאי ומביא אישור רפואי לכך
- רוצה לחזור בו מחזקה שהחזיק את בנו ככשר
- נתקדשה בחופה וקידושין ונתגרשה ע'י רב רפורמי ונשאת לאחר
- באלו אפשרויות נפסלים קידושים ראשונים
- מה דינם של נישואין בערכאות או נישואין רפורמיים
- מזנה בעיר שרובה גויים וטוענת שזנתה רק עם ישראל
- מזנה בעיר שרובה גויים בלא טענה
- תוקף בדיקת הרקמות לענין קביעת אבהות
- פנויה שנתעברה ואינה יודעת ממי, מה דין הולד כגכדכהכוכז
- פנויה או אשת איש שנתעברה מגוי מה דין הולד
- דין האסופי וילדים מאומצים
- דין הקראים אם מותרים לבוא בקהל
- יבמה שנבעלה לזר ונתעברה מה דינו של הולד
- האתיופים יהודים הם משבט דן
- הממזר חייב בכל המצוות
- דין הממזרים לעתיד לבוא
- פֶּרֶק כ´ - הִלְכוֹת תַּקָּנַת רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם מְאוֹר הַגּוֹלָה בְּאִשָּׁה שְׁנִיָּה
- קשר הנשואין בתורה
- שיכול להתנות בממון לפני הנשואין
- חרם דרבנו גרשום, תקנת הקהלות
- מדוע נתקנו התקנות
- היכן נתפשטו התקנות
- גדר התקנה
- אין התקנה חלה אלא על הגברים
- הלך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו
- אין התקנה תלויה בדעת האשה
- אם צריך ספרדי התרת שבועה כדי לשא אשה על אשתו יאיב
- קהלה שעברה ממקום שנהגו למקום שלא נהגו
- אם לֹא קיים מצות פריה ורביה
- מי שאשתו עקרה
- מי שנשתטית אשתו
- אם אין האיש מכוין למצוה
- מי מהתקנות חמורה יותר
- מי שאשתו מורדת
- מי שאשתו עוברת על דת משה ויהודית
- אם מסרבת האשה לקבל גטה
- פריעת חוב בממון אינה מעכבת מתן הגט
- פילגש
- אשה רעה בעלת מצה ומריבה
- למעשה מה הדין היום
- פֶּרֶק כ'א - קְדֻשַּׁת הַכֹּהֲנִים
- הקדמה בענין הכהנים
- הכהנים היום הם כהני חזקה
- הכהנים חייבים לשמור על קדשתם
- אסור זונה וחללה, גרושה וחלוצה לכהן
- איזו גרושה אסורה לכהן
- בית דין כופין לגרש
- ספק גרושה זונה וחללה אסורות
- מי נקראת זונה לענין זה
- מה נקראת בעילה לענין אסורי ביאה
- אשת כהן שנאנסה
- גיורת
- הבא על השניות מדרבנן
- קדשה אינה זונה לענין זה
- מי היא החללה
- מתי חללה מולידה חללים, שבויה טזיז
- דין כהן חלל יחיט
- דין הכהנת
- הבא על הנדה
- כהן שנשא זונה חייב להוציאה
- בת שאביה גוי אם מותרת לכהן
- דין שאר ישראל בגרושה, זונה וחללה
- ישראל הרוצה לעשות עצמו ככהן
- פֶּרֶק כ'ב - אִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ, מַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, חָדְשֵׁי הַבְחָנָה, מְעֻובֶּרֶת וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ, קַטְלָנִית, פְּצוּעַ דַּכָּא, הַשִּׁמּוּשׁ בְּאֶמְצָעֵי מְנִיעָה, הַפְרָיָה מְלָאכוּתִית, אִסּוּר גּוֹיָה וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה - הלכות אישות
- דין אשת ישראל ואשת כהן שנאנסו
- תחלתה באונס וסופה ברצון
- דין שבויה
- נאנסה בעיר
- פסקו לה בית דין בטעות
- מה תעשה אשת איש שנאנסה
- דין אשת איש שזנתה ברצון
- קנא לה בעלה ונסתרה
- באיזו בעילה נאסרה על הבעל ועל הבועל
- לֹא יקנא בינו לבינה
- אם היה הבועל גוי ונתגיר אחר כך
- אין אוסרים על היחוד
- אם יש עד אחד שזנתה
- דין הרבה עדים פסולים
- ראה הוא עצמו את אשתו מזנה
- מה יראו העדים ותאסר
- אם אומרת בעצמה שזנתה, האם נאמנת
- אם נאמנת אשת כהן לומר שנאנסה
- אם ראו בה דבר מכוער
- זנה עם אשת איש ועשה תשובה אם חייב להודיע לבעלה
- נבעלה באבר מת
- אסורה לבעל אסורה לבועל גם כשלא היו עדים
- נשאה בנשואין רפורמיים או אזרחיים וזנתה, מה הדין
- ספק ספקא בשעת הדחק להתירה לבועל אחר שכבר נשאה
- ספק ספקא להתיר באפן שונה
- זנתה תחת בעלה אם תגלה לו
- אם נשאה לשני וגרשה, אסורה לינשא לראשון
- אם לֹא היתה נשואה כדת לראשון מותרת לחזור אליו
- נשאה לשני ויצאה בגט ורוצה לחזר לראשון שהיתה נשואה לו בנשואין אזרחיים
- חיוב שלושת חדשי הבחנה
- גם עקרה צריכה להמתין
- מעוברת מראשון בלא נישואין ונשאת לשני ורוצה לחזור לראשון
- מחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין, ואם מונים חודשי הבחנה מזמן כתיבת הגט או מסירתו
- פנויה שזנתה או נאנסה אינה צריכה להמתין
- אין בכח בדיקת הריון לקצר זמן ההמתנה
- גם פילגש צריכה המתנה. וגויה שחיתה עם ישראל, נתגירה ובאה לנשא לו אינה צריכה ג'ח הבחנה
- אסור לישא מעוברת או מינקת חברו
- גזרה זו חמורה מחדשי הבחנה
- דין מחזיר גרושתו
- דין נתעברה אשתו מאונס
- באילו אופנים מותר לישא מינקת חברו מאמב
- דין קטלנית
- מי שמתו שתי נשיו
- מי שנתגרשה שתי פעמים
- אשת איש שטוענת על אחר שמשדלה לזנות
- דין פצוע דכא
- אשה שנכרת רחמה
- אסור סרוס מטנא
- גלולות למניעת הריון
- מתי מותרת לשמש במוך
- נתוח לכריתת רחם אם מותר
- מותר לשמש עם אשתו לאחר שנכרת רחמה
- הפריה מלאכותית
- הפריה מלאכותית לפנויה
- הפרית מבחנה
- מה מוכרח לעשות כדי לקיים מצות פריה ורביה
- בדיקות רפואיות בזמן ההריון
- אסור ביאה עם גויה
- דין הבא על הגויה
- תשובה
- אסור הוצאת זרע לבטלה
- אסור יחוד עם הערוה סהסוסזסח
- אסור משכב זכור ונשים מסוללות
- עניני קדושה שבין איש לאשתו עאעבעג
- פֶּרֶק כ'ג הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין
- אין נעשית אשת איש אלא ע'י קדושין כדת
- קדושין ללֹא עדים אינם קדושין
- חכמים אסרו קדושי ביאה
- החלוק בין ארוסין וקדושין לנשואין
- זוג שנתגירו צריכים קדושין כדת משה וישראל
- כיצד מקדש בכסף, טבעת
- צריך ליחד עדים
- שיכול לומר הרי את מקודשת בלשון לעז
- טעה ולֹא אמר 'לי' או 'כדת משה וישראל'
- נתן בשתיקה
- מקדש בטבעת שקנה לו אביו
- מקדש בטבעת שאולה
- יקדש בטבעת שאין בה אבן
- יש המקדשים בטבעת כסף
- מקדש בטבעת על מנת להחזיר
- כיצד ימסור לידה את הטבעת
- קדושין ע'י שליח
- יכול האב לקדש את בתו קטנה אף שלא לדעתה
- נאמנות האב לומר קדשתי את בתי
- בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי מתקדשת רק לדעתה וברצונה
- אין הבן יכול לקדש אלא מגיל שלש עשרה שנה
- כשרות עדי הקדושין
- אינה מתקדשת אלא לרצונה, ואיש המקדש באונס הוי ספק קדושין
- אף אם אנסוה לומר רוצה אני, אינה מקודשת
- קדושי שכור
- דיני ממונות עקב בטול נשואין
- בזמננו נעשים הארוסין והקדושין ביחד
- ברכות הארוסין והקדושין הן ברכות השבח
- ברכת הארוסין מותרת בדיעבד בלֹא כוס ובלֹא עשרה משא'כ ברכות הנשואין
- הרב המקדש צריך לטעום מן היין אחר ברכת ארוסין, ואחר ברכות הנשואין אין חיוב כ'כ
- בברכת ארוסין צריך לכוין להוציא את החתן ידי חובה משא'כ בנשואין
- המתנה שנותן לחברו לכבוד נשואיו - שושבינות
- אין בשושבינות חשש רבית
- מה מברכים בשבעת ימי המשתה
- מתי מברכים אשר ברא בלבד
- כיצד מברכים שבע ברכות בבית החתן
- לכוין להוציא בברכת הגפן
- הנושא לפני שבת צריך יחוד שקונה
- פֶּרֶק כ'ד הִלְכוֹת כְּתֻבּוֹת - דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ
- מדוע תקנו חכמים כתובה לאשה
- אם חיוב כסף הכתובה מן התורה או מדברי חכמים
- דקדוק בנוסח הכתובה
- כתובת גרושה, אלמנה וגיורת
- שלא יפחות ממנה ומאתים
- כיצד יכתוב את סכום הכתובה
- עוד דקדוקים בנוסח הכתובה
- שיחתמו שני עדים בכתובה
- אין החתן יכול לטעון לא ידעתי מה היה כתוב בכתובה
- אם יחתום החתן בכתובה
- כתובה שנאבדה
- חתימת העדים על כתובה דאירכסא
- מי שאינו יכול לגרש את אשתו אם חייב לכתוב לה כתובה
- הנושא בעולת עצמו או בעולת אחר כיצד יכתוב בכתובה
- זוג גרים שנתגיירו, כיצד ינהגו
- כתובת גיורת שנתגיירה פחות מבת שלוש שנים, וכתובת שבויה
- נשא אשה בערכאות ובא עתה לישאנה בחופה וקידושין
- כיצד יתקנו כתובה כשנמצאו העדים החתומים בה פסולים לעדות
- כתובה ישנה העומדת לימחק
- דין טענת דמים
- אם צריכה האשה לישבע על טענתה
- אם צריך קידושין שניים לאחר טענת דמים
- עד מתי יכול לטעון כך
- מה הם תנאי בית דין כוכז
- דיני חיוב מזונות לאשתו וילדיו כחכטלאלבלגלדלהלולזלחלטמאמבמגמד
- דיני חיוב כסות ומדור לאשתו וילדיו מהמומזמח
- (המשך) דיני חיוב מזונות לאשתו וילדיו מטנא
- דיני חיוב עונה נבנגנדנהנונזנחנטסאסב
- דיני חיוב רפואתה סגסדסה
- דיני חיוב פדיונה סוסזסחסטעאעבעג
- דיני חיוב קבורתה עדעהעו
- שֶׁתְּהֵא יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ וְנִזּוֹנֵית מִנְּכָסָיו כָּל זְמַן אַלְמְנוּתָהּ עזעחעטפא
- זכות בנותיו למזונות פבפג
- שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹתָיו מִמֶּנָּה נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסָיו גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ אוֹ יִבְגְּרוּ פדפהפו
- הבנים יורשים את כתובת אמם פזפחפט
- מעשה ידיה לבעלה צאצבצגצדצה
- שזוכה הבעל במציאת אשתו
- שזוכה הבעל בפירות נכסי האשה
- שזוכה הבעל בירושת אשתו צחצטקאקבקגקדקהקוקזקחקטקי
- פֶּרֶק כ'ה - הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין וְכֵיצַד כּוֹתֵב וְנוֹתֵן הַגֵּט
- מצות עשה מן התורה
- אין גרושין אלא ע'י כתיבת ונתינת גט
- הפסוקים המדברים בענין זה
- מה בין גט בטל לגט פסול
- איסור גט מעושה
- באלו אופנים כופין על הגט
- כפיה לגט ע'י גויים
- אם כפאוהו בית דין או גויים לתת גט כשאינו חייב בכך
- מה נחשב כפיה לענין זה
- מי כותב את הגט
- צריך שיאמר הבעל לסופר לכתוב ולעדים לחתום
- אם יכול הבעל לצוות 'כתבו ותנו' בכתב
- צריך שיהיה הבעל שפוי בדעתו
- מי כשר לכתיבת הגט
- על מה נכתב הגט
- במה נכתב הגט
- דין מוקף גויל בגט
- חק תוכות
- אין צורך בעשית תגין לאותיות
- אורכו יתר על רוחבו
- שלא יגע רגל הה´ וק´ בגג האות
- איך יכתוב את היום בגט
- איך יכתוב את הזמן בחודש
- כיצד יכתוב מנין השנים בגט
- כיצד יכתוב ראש חודש בגט כשחל בשני ימים
- אדר ראשון ואדר שני
- דקדוקים בכתיבת הגט כזכחכטלאלבלגלדלהלולזלח
- שיכתוב בגט והרי את מותרת לכל אדם
- דין פירודים באותיות הגט
- דין נדבק רגל הה´ לגג
- הוסיף או גרע אות בטופס או בתורף הגט, מה הדין
- חיוב כתיבת הזמן בגט ואם לא נכתב מה הדין
- נהגו לכתוב זמן לבריאת עולם, דקדוק בכתיבת מילת 'וכדו'
- ארבעה סוגים של גט מוקדם
- גט מאוחר
- כתיבת המקום בגט
- אם יש כינוי לשם העיר
- כתיבת שמות האיש והאשה בגט
- מי שיש לו שם וכינוי, כיצד יכתבו בגט
- מי שיש לו שני שמות בשני מקומות בכל מקום שם אחר
- אם יכתוב שמות אבי האיש ואבי האשה
- אם יכתבו חנלה או חנה
- כיצד יכתבו מי שיש לו שני שמות ובפועל נקרא בשם אחד בלבד. ודין שם לועזי
- אם נקרא בשמו המלא והמקוצר, כגון אליעזר אלי
- אם יוצא שם לועזי משמו העברי
- אם כותבים שם משפחה בגט
- אם הוסיפו לו שם מחמת חולי
- כיצד כותבים שמות הגרים
- גרשון וגרשום
- אם אביו גוי לא יכתבו שם האב כלל
- דוגמאות בכתיבת שמות סבסגסד
- צריך שיחתמו שני עדים כשרים על הגט
- שיחתמו במעמד אחד זה בפני זה
- עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
- לא יחתום הסופר כעד
- שיהיו עדי המסירה אותם שחתמו על הגט
- שלא תהיה קורבת משפחה הפוסלת
- כיצד חותמים העדים
- צריך שיוזכר בגט שהינה משולחת ממנו
- שימסר הגט ליד האשה בפני העדים
- שצריך הבעל לעשות ביטול מודעות
- קריאת הגט לפני נתינתו
- צריך שיתן את הגט על כף יד האשה
- בשעה שנותן את הגט צריך שיודיעה מה נותן לה
- שלא יתיחד הבעל עם אשתו לאחר שצוה את הסופר לכתוב
- שלא יתיחד הבעל עם אשתו בזמן שבין הכתיבה למסירה
- שלא יתיחדו לאחר נתינת הגט
- לסידור הגט די בדיין אחד ואין צורך בבית דין של שלושה
- שתהא כף ידה פתוחה בעת מסירת הגט
- אין קפידה אם יוצא הגט אל מחוץ לכף ידה
- קריאת הגט לפני ואחרי מסירתו
- פֶּרֶק כ'ו - הִלְכוֹת אִשָּׁה יְבָמָה
- מצות יבום
- מצות חליצה
- דין יבמה שנשאה לזר לפני שחלצה לאח בעלה
- אם זינתה היבמה לפני חליצה
- מי הקודם באחים ליבום וחליצה
- אם אין היבמה רוצה ביבום
- זמן יבום וחליצה לאחר שלושה חודשים
- נהגו בזמן הזה שלא לכוף גם על החליצה
- איזו מצוה קודמת יבום או חליצה
- צריך היבם לקדש את יבמתו לפני הביאה, והוא הנקרא מאמר
- יבמה שזנתה לפני חליצה אם מותרת לאותו זר לאחר חליצתה
- דין חליצה או יבום בתוך שלושת חודשי הבחנה
- אם זכאית היבמה למזונות לאחר שלושה חודשי הבחנה
- דין יבם מומר או מחלל שבת ואינו רוצה לחלוץ
- מתי הדין שחולצת ולא מתיבמת
- מצות חליצה בקיצור
- יכולה לחלוץ גם בזמן נידתה
- קביעת מקום לחליצה
- אין סכנה במצות חליצה, ומצות לימוד פנימיות התורה אם יש בה סכנה (בבאורים)
- מי שהוא איטר ברגלו כיצד יחלוץ
- אם יכול ליבם על מנת שמיד אחר כך יפטרנה בגט כאכב