אור ברסלב

נישואין ואישות

  • 1,122 פרקים וסימנים
  • מנוקד
  • ממאגר אור ברסלב

תוכן העניינים

  1. הסכמות
  2. הסכמות
  3. פרק א´- באלו אופנים נעשית האשה נדה
  4. מהיכן באים דמים טמאים
  5. באיזה אופן תהיה נידה מהתורה ובאיזה אופן מדרבנן
  6. בדיקה או קינוח בעד אם טמא מדאורייתא או מרבנן
  7. הטילה מים וראתה או שמשה וראתה
  8. באיזה אופן תבדוק בעד ויהיה לו דין כתמים בלבד
  9. כתם בזמן שינה - מה דינו
  10. צריך הרחקות ונקיים על ראיה מדאורייתא ומדרבנן
  11. איסור נגיעה בנידה גם כשאין בה דרך חיבה
  12. אם מותר להדריך זוג שחיים בלא קידושין
  13. פרק ב´- דיני מראות הדם וכללי ההוראה בהם
  14. מי כשר לפסוק במראות
  15. אלו מראות טהורים ואלו טמאים
  16. מראה שנשתנה מראיתו
  17. רחיצה בזמן שבעה נקיים
  18. אם צריכה לשמור מראה שעלול להשתנות
  19. אם צריך החכם להמתין שיתיבש המראה
  20. מתי נאמנת אשה לומר שמראה כגון זה טיהר לי חכם יביגיד
  21. הראתה לחכם ואח'כ רוצה להראות את המראה לחכם שני אם מותר, ומתי יכול חכם לסתור דברי חברו טוטזיז
  22. אם יכול החכם לראות מראות בלילה
  23. פרק ג´- נאמנות האשה להעיד בעניני נדותה
  24. מקור הנאמנות
  25. כיצד מאבדת נאמנותה וכיצד חוזרת לנאמנותה
  26. נאמנות של בעלת תשובה
  27. אומרת טיהר לי החכם את הכתם ולא טיהר
  28. נאמנות ע'י עשית מעשה
  29. אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני
  30. מכחישה את החכם מתי נאמנת יביג
  31. החזיקה עצמה לטמאה ע'י מעשה
  32. הבא מן הדרך ומצא אשתו ישנה טוטזיז
  33. מתי נאמנת לומר מראה כזה טיהר לי חכם ואבדתיו
  34. פרק ד´- דברים האסורים בזמן נדותה
  35. איסור נגיעה
  36. איסור הושטה מיד ליד
  37. איסור גילויי חיבה וקרוב דעת יאיביגידטו
  38. עניני אכילה ושתיה טזיזיחיטכאכבכגכדכהכוכזכח
  39. איסור ישיבה ושכיבה על מטת אשתו כטלאלבלגלדלה
  40. ישיבה על ספסל וטיול ברכב לולזלח
  41. איסור שכיבה במטה אחת לטמא
  42. הסתכלות באשתו נידה מבמגמד
  43. שירה ובשמים בזמן נידותה מהמומז
  44. דברים המותרים ואסורים בזמן נידתה מחמטנאנבנגנדנהנונזנחנטסאסב
  45. כשהבעל או האשה חולים איך ינהגו סגסדסהסו
  46. פרק ה´- דיני וסתות
  47. סוגי וסתות
  48. כיצד נעשה וסת קבוע
  49. מהו וסת הגוף
  50. אם כתם או עד בדיקה קובע וסת
  51. חייבת לבדוק עצמה בסוף עונת הוסת
  52. לאלו סוגי וסתות חוששת מי שלא קבעה וסת
  53. ראיה הנמשכת כמה ימים למתי חוששת
  54. קמה בבקר וראתה למתי חוששת
  55. (המשך) לאלו סוגי וסתות חוששת מי שלא קבעה וסת
  56. מהי עונה בינונית
  57. מהי וסת ההפלגה
  58. מהי וסת החודש
  59. מה דין הימים שבהם ודאי אינה רואה
  60. המשתמשת בכדורים
  61. דין מעוברת ומניקה וזקינה יזיחיט
  62. פרק ו´ - חששות, פרישת האיש מאשתו בעונת וסתה
  63. לכמה זמן צריך לפרוש מאשתו
  64. מי שפרש שלא כדעת מרן יותר מעונה
  65. ממה צריכים לפרוש
  66. אם נמשכה הראיה כמה ימים
  67. כשיש ספק מתי התחילה הראיה
  68. שכחה מתי הייתה תחילת הראיה האחרונה
  69. דין הנחבית מפני סכנת נפשות
  70. היוצא לדרך בעונת וסתה של אשתו יאיב
  71. הבא מן הדרך בעונת וסתה של אשתו
  72. ליל טבילה דוחה עונת וסתה שאינו קבוע ידטו
  73. בשעת הדחק דוחה ליל טבילה עונת וסת קבוע
  74. המשתמשת בכדורים לדחית הוסת אינה חוששת לעונת וסתה
  75. שכחו ושמשו בעונת הוסת
  76. שמשו בעונת הוסת וראתה דם איך ינהגו ואיזו תשובה יעשו
  77. פרק ז´- הכנה לנשואין
  78. חששת דם חימוד
  79. בזמן הזה הכלות נידות ודאי
  80. אינה צריכה להמתין לפליטת ש'ז
  81. כיצד בודקת
  82. זקינה שנתפייסה לינשא
  83. אם צריכה להמשיך לבדוק לאחר שטבלה עד הנישואין
  84. בטלו תאריך הנישואין וחזרו לקיימם
  85. אם הקדימו את החופה
  86. אם רק צד אחד ביטל את הנשואין
  87. כשיש ספק
  88. אם דנו ב'ד בהיתר הנישואין
  89. מחזיר גרושתו ובעלי תשובה יביגיד
  90. נישאת לזקן
  91. אם אף פעם לא ראתה את המשודך
  92. אם יכולה לספור שבעה בזמן ימי אבלה
  93. באלו מקרים אסורים החתן והכלה להתיחד יחיטכא
  94. הנהגה לחתן וכלה
  95. פרק ח´- דם בתולים
  96. מדוע צריך לפרוש מחמת דם בתולים
  97. מהות הפרישה
  98. דין ספק בתולה, אלמנה וגרושה, ודין לא גמר ביאתו, ואם חייבת הכלה לבדוק עצמה לאחר ביאה ראשונה
  99. סופרת ארבעה ושבעה, וכמה בדיקות צריכה לבדוק
  100. יכולה להפליט בעצמה ש'ז גם לדעת האשכנזים
  101. בדקה עצמה פעם אחת בלבד
  102. אם ראתה דם בתולים גם בביאה שניה ושלישית
  103. לאחר ביאה שניה ראתה דם על הסדין
  104. אם לא בדקה לאחר ביאה שניה אפילו את הסדין
  105. אם חייבת הכלה לבדוק עצמה לאחר ביאה שניה
  106. איסור תשמיש לאור הנר
  107. ביאה ראשונה בשבת
  108. אינה חייבת ללבוש בגדי לבן
  109. הוסרו בתוליה בכלי, מה הדין
  110. פרק ט´- דין רואה מחמת תשמיש, ותולה במכה
  111. דיני רמ'ת מתי תבדוק ואיך
  112. מתי יכולה אשה לתלות כתמה במכה שיש לה יאיביגידטוטזיז
  113. פרק י´- דיני כתמים, והרגשה בלא ראיה
  114. מהו הכתם, ובאלו אופנים מטמא
  115. אם ראתה כתם, אינה חייבת לבדוק עצמה אחר כך
  116. ראתה כתם על בגד פסים
  117. אם חוששת לכתמים יכולה ללבוש צבעונים
  118. ראתה על אסלה, פד, נייר טואלט, ובגד ניילון ידטוטזיז
  119. בדיקה פנימית בעד וקינוח חיצוני יחיט
  120. שמשה וראתה, הטילה מים וראתה
  121. כתמים אינם קובעים וסתות
  122. דין בגד שאינו בדוק ונמצא עליו כתם
  123. הרגישה שנפתח מקורה להוציא דם ולא ראתה דבר כדכהכוכזכחכטלא
  124. פרק י'א - דיני יולדת, מפלת ודמי טוהר
  125. מאמתי נטמאת היולדת
  126. ירידת מים
  127. צירים
  128. זמן טומאת לידה
  129. גזירת הגאונים על דמי טוהר
  130. כמה פעמים בודקת עצמה
  131. אינה צריכה לפרוש בליל ארבעים ואחד לזכר ושמונים ואחד לנקיבה
  132. מהות הפרישה
  133. אם יש דין כתמים בזמן דמי טוהר
  134. ראתה בזמן תשמיש באותם ימים
  135. אם צריכה להמתין לפליטת ש'ז
  136. מנהג טעות
  137. מפלת לפני ואחרי ארבעים יום
  138. מאמתי סופרת חודשי ההריון
  139. אם נבדקה ע'י רופאה האם נטמאת טוטז
  140. להמנע מזרוז בלידה
  141. דין היולדת בניתוח קיסרי
  142. פרק י'ב - הפסק בטהרה ושבעה נקיים
  143. דין נידה וזבה מן התורה ומה גזרו בזה חז'ל
  144. שצריכה להמתין ארבעה ימים לפליטת ש'ז או להפליטו בעצמה, ואם צריכה להמתין כך גם ברואה כתם, ובדמי טוהר ובדם בתולים יאיביגידטוטזיזיחיטכאכב
  145. זמן ההפסק בטהרה ודין מוך דחוק כגכדכהכוכזכחכטלאלבלגלדלהלולז
  146. כמה בדיקות צריכה לבדוק את עצמה לחלטמאמבמגמדמהמומזמחמט
  147. הסופרת נקיים על כתם או בדיקת עד, או על דם בתולים, או על דמי טוהר
  148. דין החוששת לכתמים
  149. אינה צריכה לספור בפה
  150. כשהתעורר ספק בספירה או הסח הדעת נדנהנו
  151. טעתה והקדימה טבילתה נזנחנטסאסבסגסד
  152. כשיש לה טבעת
  153. כשיש לה דיאפרגמה
  154. (המשך) במה בודקת ואיך בודקת
  155. שתהיה הבדיקה לאור היום
  156. שצריך שיהיו השבעה נקיים רצופים
  157. דין תולה כתמה במכה עאעבעגעד
  158. חילוניה שלא בדקה עצמה ובאה לטבול
  159. פרק י'ג - זמן הטבילה
  160. חיוב הטבילה במקוה
  161. חשיבות מצות עונה
  162. אם אין בעלה בעיר
  163. דין טבילה שנדחתה אם תטבול בשבת או מצאי שבת וכשאין בעלה בעיר
  164. תשמיש בליל אידם
  165. כיצד טובלת בליל שבת
  166. הנהגות נכונות לבלנית
  167. דין טבילה ביום השביעי מבעוד יום
  168. כלה אם מותרת לטבול ביום השביעי מבעוד יום
  169. טעם האיסור לטבול ביום השביעי
  170. טעם האיסור לטבול בימים שאחרי השבעה נקיים ביום, ומתי מותרת הטבילה בזמנים אלו
  171. לענין טבילה, לילה הוא כדעת הגאונים ידטו
  172. אם טבלה מבעוד יום איך יתנהגו הבעל והאשה
  173. תשמיש בליל תשעה באב שחל להיות בשבת, ראש השנה ויום כיפור יזיח
  174. פרק י'ד - הלכות חציצה
  175. הגדרה, מהי חציצה
  176. חציצה בשערות
  177. חציצה בעיניים יאיביג
  178. דין איפור ותכשיטים ידטוטזיזיחיט
  179. אזנים וחוטם
  180. פה, שיניים ובית הסתרים כבכגכדכהכוכזכחכט
  181. פצעים, תחבושת וגבס לאלבלגלדלהלו
  182. עור לזלחלט
  183. חציצה בצפרנים מאמבמגמדמהמו
  184. אם לא הדיחה בית הסתרים
  185. קרצה שפתותיה, קפצה ידה, מה הדין
  186. אם מותרת לאחוז ביד חברתה כשטובלת
  187. איך תטבול אשה שאינה יכולה לעמוד
  188. אין טובלים על גבי כלים
  189. צריך בלנית שתשגיח על הטובלת
  190. טבילה אינה צריכה כוונה
  191. תרפה גופה בזמן הטבילה
  192. פרק ט'ו - עיון, הדחה וחפיפה לפני הטבילה
  193. עיון הגוף מן התורה, וחפיפה מתקנת עזרא
  194. מה הדין אם לא עשתה אחד מהם
  195. מה הדין אם בעליתה מן המקוה מצאה על עצמה חוצץ
  196. צריכה לסמוך החפיפה והעיון לטבילה
  197. (המשך) מה הדין אם בעליתה מן המקוה מצאה על עצמה חוצץ
  198. (המשך) צריכה לסמוך החפיפה והעיון לטבילה
  199. מה הדין כשיש בין החפיפה והעיון לטבילה יותר מיום. וכשחל ליל טבילה בליל שבת או מוצ'ש
  200. פרק ט'ז - הטבילה וברכתה
  201. כיצד תברך
  202. מי שנהגה לברך לאחר שטבלה
  203. היכן תברך
  204. כלה אינה מברכת שהחיינו
  205. אלו נשים מברכות על הטבילה ואלו לא מברכות
  206. כמה טבילות טובלת
  207. הנהגה לטובלת
  208. רחיצה לאחר המקוה
  209. פרק י'ז - הלכות מקוה
  210. אין טהרה מטומאת נידה אלא טבילה במקוה
  211. מה דין טבילה בים
  212. דין מים שאובים
  213. דיני השקה
  214. נתן סאה ונטל סאה
  215. טבילה במי מעיין
  216. טבילה בנהרות
  217. (המשך) דיני השקה
  218. כיצד מנקזים את המים למקוה יאיביג
  219. המשכת שאובים ידטוטז
  220. מקוה הנעשה משלג וקרח יזיחיט
  221. פֶּרֶק י'ח - הִלְכוֹת שִׁדּוּכִין
  222. מצות עשה לישא אשה
  223. במה ואיך מתקדשת האשה
  224. באיזה גיל ישא אשה
  225. עם מי מותר ועם מי אסור להתחתן
  226. במה מתחיב ובמה זוכה אדם באשתו
  227. (המשך) עם מי מותר ועם מי אסור להתחתן יאיב
  228. עכוב נשואין מסבת ממון יגיד
  229. מהם ארוסין ומהם הנשואין
  230. מסיבת ארוסין
  231. כיצד יבחרו את בן ובת זוגם
  232. לענין פגישות השדוכים ואם מותר להסתיר מומים יחיט
  233. סעודת הנשואין
  234. (המשך) לענין פגישות השדוכים ואם מותר להסתיר מומים כאכב
  235. חתן וכלה מעדות שונות איך ינהגו
  236. כיצד ינהגו ביום חתונתם כדכה
  237. פֶּרֶק י'ט - הִלְכוֹת עֲרָיוֹת וּמַמְזֵרוּת
  238. פֶּרֶק י'ט - הִלְכוֹת עֲרָיוֹת וּמַמְזֵרוּת
  239. עריות שאסרתן תורה ועונשן כרת או מיתת בית דין
  240. עריות שאסרתן התורה בלאו
  241. עריות האסורות בלאו הבא מכלל עשה
  242. שניות הן האסורות מדברי סופרים
  243. שלושה סוגי ממזרים האסורים לבוא בקהל
  244. עם מי יכול הממזר להתחתן
  245. עד לכמה זמן יכול הריון להשתהות
  246. הזמן הקצר ביותר להריון
  247. דין אשת איש שודאי מזנה, ודין פרוצה ביותר
  248. אין לאם נאמנות לפסול בנה אלא אלא רק להכשירו
  249. באיזה אופן נתנה התורה נאמנות לאב לפסול את בנו
  250. טענה היא שהוא בנו וטען הבעל שאינו בנו ודין המזונות
  251. אפשר לאשה לראות דם וסת גם בחודשי ההריון הראשונים
  252. טוען שאינו יכול להוליד כמעט בודאי ומביא אישור רפואי לכך
  253. רוצה לחזור בו מחזקה שהחזיק את בנו ככשר
  254. נתקדשה בחופה וקידושין ונתגרשה ע'י רב רפורמי ונשאת לאחר
  255. באלו אפשרויות נפסלים קידושים ראשונים
  256. מה דינם של נישואין בערכאות או נישואין רפורמיים
  257. מזנה בעיר שרובה גויים וטוענת שזנתה רק עם ישראל
  258. מזנה בעיר שרובה גויים בלא טענה
  259. תוקף בדיקת הרקמות לענין קביעת אבהות
  260. פנויה שנתעברה ואינה יודעת ממי, מה דין הולד כגכדכהכוכז
  261. פנויה או אשת איש שנתעברה מגוי מה דין הולד
  262. דין האסופי וילדים מאומצים
  263. דין הקראים אם מותרים לבוא בקהל
  264. יבמה שנבעלה לזר ונתעברה מה דינו של הולד
  265. האתיופים יהודים הם משבט דן
  266. הממזר חייב בכל המצוות
  267. דין הממזרים לעתיד לבוא
  268. פֶּרֶק כ´ - הִלְכוֹת תַּקָּנַת רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם מְאוֹר הַגּוֹלָה בְּאִשָּׁה שְׁנִיָּה
  269. קשר הנשואין בתורה
  270. שיכול להתנות בממון לפני הנשואין
  271. חרם דרבנו גרשום, תקנת הקהלות
  272. מדוע נתקנו התקנות
  273. היכן נתפשטו התקנות
  274. גדר התקנה
  275. אין התקנה חלה אלא על הגברים
  276. הלך ממקום שנהגו למקום שלא נהגו
  277. אין התקנה תלויה בדעת האשה
  278. אם צריך ספרדי התרת שבועה כדי לשא אשה על אשתו יאיב
  279. קהלה שעברה ממקום שנהגו למקום שלא נהגו
  280. אם לֹא קיים מצות פריה ורביה
  281. מי שאשתו עקרה
  282. מי שנשתטית אשתו
  283. אם אין האיש מכוין למצוה
  284. מי מהתקנות חמורה יותר
  285. מי שאשתו מורדת
  286. מי שאשתו עוברת על דת משה ויהודית
  287. אם מסרבת האשה לקבל גטה
  288. פריעת חוב בממון אינה מעכבת מתן הגט
  289. פילגש
  290. אשה רעה בעלת מצה ומריבה
  291. למעשה מה הדין היום
  292. פֶּרֶק כ'א - קְדֻשַּׁת הַכֹּהֲנִים
  293. הקדמה בענין הכהנים
  294. הכהנים היום הם כהני חזקה
  295. הכהנים חייבים לשמור על קדשתם
  296. אסור זונה וחללה, גרושה וחלוצה לכהן
  297. איזו גרושה אסורה לכהן
  298. בית דין כופין לגרש
  299. ספק גרושה זונה וחללה אסורות
  300. מי נקראת זונה לענין זה
  301. מה נקראת בעילה לענין אסורי ביאה
  302. אשת כהן שנאנסה
  303. גיורת
  304. הבא על השניות מדרבנן
  305. קדשה אינה זונה לענין זה
  306. מי היא החללה
  307. מתי חללה מולידה חללים, שבויה טזיז
  308. דין כהן חלל יחיט
  309. דין הכהנת
  310. הבא על הנדה
  311. כהן שנשא זונה חייב להוציאה
  312. בת שאביה גוי אם מותרת לכהן
  313. דין שאר ישראל בגרושה, זונה וחללה
  314. ישראל הרוצה לעשות עצמו ככהן
  315. פֶּרֶק כ'ב - אִסּוּר אֵשֶׁת אִישׁ, מַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, חָדְשֵׁי הַבְחָנָה, מְעֻובֶּרֶת וּמֵינֶקֶת חֲבֵרוֹ, קַטְלָנִית, פְּצוּעַ דַּכָּא, הַשִּׁמּוּשׁ בְּאֶמְצָעֵי מְנִיעָה, הַפְרָיָה מְלָאכוּתִית, אִסּוּר גּוֹיָה וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה - הלכות אישות
  316. דין אשת ישראל ואשת כהן שנאנסו
  317. תחלתה באונס וסופה ברצון
  318. דין שבויה
  319. נאנסה בעיר
  320. פסקו לה בית דין בטעות
  321. מה תעשה אשת איש שנאנסה
  322. דין אשת איש שזנתה ברצון
  323. קנא לה בעלה ונסתרה
  324. באיזו בעילה נאסרה על הבעל ועל הבועל
  325. לֹא יקנא בינו לבינה
  326. אם היה הבועל גוי ונתגיר אחר כך
  327. אין אוסרים על היחוד
  328. אם יש עד אחד שזנתה
  329. דין הרבה עדים פסולים
  330. ראה הוא עצמו את אשתו מזנה
  331. מה יראו העדים ותאסר
  332. אם אומרת בעצמה שזנתה, האם נאמנת
  333. אם נאמנת אשת כהן לומר שנאנסה
  334. אם ראו בה דבר מכוער
  335. זנה עם אשת איש ועשה תשובה אם חייב להודיע לבעלה
  336. נבעלה באבר מת
  337. אסורה לבעל אסורה לבועל גם כשלא היו עדים
  338. נשאה בנשואין רפורמיים או אזרחיים וזנתה, מה הדין
  339. ספק ספקא בשעת הדחק להתירה לבועל אחר שכבר נשאה
  340. ספק ספקא להתיר באפן שונה
  341. זנתה תחת בעלה אם תגלה לו
  342. אם נשאה לשני וגרשה, אסורה לינשא לראשון
  343. אם לֹא היתה נשואה כדת לראשון מותרת לחזור אליו
  344. נשאה לשני ויצאה בגט ורוצה לחזר לראשון שהיתה נשואה לו בנשואין אזרחיים
  345. חיוב שלושת חדשי הבחנה
  346. גם עקרה צריכה להמתין
  347. מעוברת מראשון בלא נישואין ונשאת לשני ורוצה לחזור לראשון
  348. מחזיר גרושתו אינה צריכה להמתין, ואם מונים חודשי הבחנה מזמן כתיבת הגט או מסירתו
  349. פנויה שזנתה או נאנסה אינה צריכה להמתין
  350. אין בכח בדיקת הריון לקצר זמן ההמתנה
  351. גם פילגש צריכה המתנה. וגויה שחיתה עם ישראל, נתגירה ובאה לנשא לו אינה צריכה ג'ח הבחנה
  352. אסור לישא מעוברת או מינקת חברו
  353. גזרה זו חמורה מחדשי הבחנה
  354. דין מחזיר גרושתו
  355. דין נתעברה אשתו מאונס
  356. באילו אופנים מותר לישא מינקת חברו מאמב
  357. דין קטלנית
  358. מי שמתו שתי נשיו
  359. מי שנתגרשה שתי פעמים
  360. אשת איש שטוענת על אחר שמשדלה לזנות
  361. דין פצוע דכא
  362. אשה שנכרת רחמה
  363. אסור סרוס מטנא
  364. גלולות למניעת הריון
  365. מתי מותרת לשמש במוך
  366. נתוח לכריתת רחם אם מותר
  367. מותר לשמש עם אשתו לאחר שנכרת רחמה
  368. הפריה מלאכותית
  369. הפריה מלאכותית לפנויה
  370. הפרית מבחנה
  371. מה מוכרח לעשות כדי לקיים מצות פריה ורביה
  372. בדיקות רפואיות בזמן ההריון
  373. אסור ביאה עם גויה
  374. דין הבא על הגויה
  375. תשובה
  376. אסור הוצאת זרע לבטלה
  377. אסור יחוד עם הערוה סהסוסזסח
  378. אסור משכב זכור ונשים מסוללות
  379. עניני קדושה שבין איש לאשתו עאעבעג
  380. פֶּרֶק כ'ג הִלְכוֹת קִדּוּשִׁין
  381. אין נעשית אשת איש אלא ע'י קדושין כדת
  382. קדושין ללֹא עדים אינם קדושין
  383. חכמים אסרו קדושי ביאה
  384. החלוק בין ארוסין וקדושין לנשואין
  385. זוג שנתגירו צריכים קדושין כדת משה וישראל
  386. כיצד מקדש בכסף, טבעת
  387. צריך ליחד עדים
  388. שיכול לומר הרי את מקודשת בלשון לעז
  389. טעה ולֹא אמר 'לי' או 'כדת משה וישראל'
  390. נתן בשתיקה
  391. מקדש בטבעת שקנה לו אביו
  392. מקדש בטבעת שאולה
  393. יקדש בטבעת שאין בה אבן
  394. יש המקדשים בטבעת כסף
  395. מקדש בטבעת על מנת להחזיר
  396. כיצד ימסור לידה את הטבעת
  397. קדושין ע'י שליח
  398. יכול האב לקדש את בתו קטנה אף שלא לדעתה
  399. נאמנות האב לומר קדשתי את בתי
  400. בוגרת מגיל שתים עשרה וחצי מתקדשת רק לדעתה וברצונה
  401. אין הבן יכול לקדש אלא מגיל שלש עשרה שנה
  402. כשרות עדי הקדושין
  403. אינה מתקדשת אלא לרצונה, ואיש המקדש באונס הוי ספק קדושין
  404. אף אם אנסוה לומר רוצה אני, אינה מקודשת
  405. קדושי שכור
  406. דיני ממונות עקב בטול נשואין
  407. בזמננו נעשים הארוסין והקדושין ביחד
  408. ברכות הארוסין והקדושין הן ברכות השבח
  409. ברכת הארוסין מותרת בדיעבד בלֹא כוס ובלֹא עשרה משא'כ ברכות הנשואין
  410. הרב המקדש צריך לטעום מן היין אחר ברכת ארוסין, ואחר ברכות הנשואין אין חיוב כ'כ
  411. בברכת ארוסין צריך לכוין להוציא את החתן ידי חובה משא'כ בנשואין
  412. המתנה שנותן לחברו לכבוד נשואיו - שושבינות
  413. אין בשושבינות חשש רבית
  414. מה מברכים בשבעת ימי המשתה
  415. מתי מברכים אשר ברא בלבד
  416. כיצד מברכים שבע ברכות בבית החתן
  417. לכוין להוציא בברכת הגפן
  418. הנושא לפני שבת צריך יחוד שקונה
  419. פֶּרֶק כ'ד הִלְכוֹת כְּתֻבּוֹת - דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ
  420. מדוע תקנו חכמים כתובה לאשה
  421. אם חיוב כסף הכתובה מן התורה או מדברי חכמים
  422. דקדוק בנוסח הכתובה
  423. כתובת גרושה, אלמנה וגיורת
  424. שלא יפחות ממנה ומאתים
  425. כיצד יכתוב את סכום הכתובה
  426. עוד דקדוקים בנוסח הכתובה
  427. שיחתמו שני עדים בכתובה
  428. אין החתן יכול לטעון לא ידעתי מה היה כתוב בכתובה
  429. אם יחתום החתן בכתובה
  430. כתובה שנאבדה
  431. חתימת העדים על כתובה דאירכסא
  432. מי שאינו יכול לגרש את אשתו אם חייב לכתוב לה כתובה
  433. הנושא בעולת עצמו או בעולת אחר כיצד יכתוב בכתובה
  434. זוג גרים שנתגיירו, כיצד ינהגו
  435. כתובת גיורת שנתגיירה פחות מבת שלוש שנים, וכתובת שבויה
  436. נשא אשה בערכאות ובא עתה לישאנה בחופה וקידושין
  437. כיצד יתקנו כתובה כשנמצאו העדים החתומים בה פסולים לעדות
  438. כתובה ישנה העומדת לימחק
  439. דין טענת דמים
  440. אם צריכה האשה לישבע על טענתה
  441. אם צריך קידושין שניים לאחר טענת דמים
  442. עד מתי יכול לטעון כך
  443. מה הם תנאי בית דין כוכז
  444. דיני חיוב מזונות לאשתו וילדיו כחכטלאלבלגלדלהלולזלחלטמאמבמגמד
  445. דיני חיוב כסות ומדור לאשתו וילדיו מהמומזמח
  446. (המשך) דיני חיוב מזונות לאשתו וילדיו מטנא
  447. דיני חיוב עונה נבנגנדנהנונזנחנטסאסב
  448. דיני חיוב רפואתה סגסדסה
  449. דיני חיוב פדיונה סוסזסחסטעאעבעג
  450. דיני חיוב קבורתה עדעהעו
  451. שֶׁתְּהֵא יוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ וְנִזּוֹנֵית מִנְּכָסָיו כָּל זְמַן אַלְמְנוּתָהּ עזעחעטפא
  452. זכות בנותיו למזונות פבפג
  453. שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹתָיו מִמֶּנָּה נִזּוֹנוֹת מִנְּכָסָיו גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ אוֹ יִבְגְּרוּ פדפהפו
  454. הבנים יורשים את כתובת אמם פזפחפט
  455. מעשה ידיה לבעלה צאצבצגצדצה
  456. שזוכה הבעל במציאת אשתו
  457. שזוכה הבעל בפירות נכסי האשה
  458. שזוכה הבעל בירושת אשתו צחצטקאקבקגקדקהקוקזקחקטקי
  459. פֶּרֶק כ'ה - הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין וְכֵיצַד כּוֹתֵב וְנוֹתֵן הַגֵּט
  460. מצות עשה מן התורה
  461. אין גרושין אלא ע'י כתיבת ונתינת גט
  462. הפסוקים המדברים בענין זה
  463. מה בין גט בטל לגט פסול
  464. איסור גט מעושה
  465. באלו אופנים כופין על הגט
  466. כפיה לגט ע'י גויים
  467. אם כפאוהו בית דין או גויים לתת גט כשאינו חייב בכך
  468. מה נחשב כפיה לענין זה
  469. מי כותב את הגט
  470. צריך שיאמר הבעל לסופר לכתוב ולעדים לחתום
  471. אם יכול הבעל לצוות 'כתבו ותנו' בכתב
  472. צריך שיהיה הבעל שפוי בדעתו
  473. מי כשר לכתיבת הגט
  474. על מה נכתב הגט
  475. במה נכתב הגט
  476. דין מוקף גויל בגט
  477. חק תוכות
  478. אין צורך בעשית תגין לאותיות
  479. אורכו יתר על רוחבו
  480. שלא יגע רגל הה´ וק´ בגג האות
  481. איך יכתוב את היום בגט
  482. איך יכתוב את הזמן בחודש
  483. כיצד יכתוב מנין השנים בגט
  484. כיצד יכתוב ראש חודש בגט כשחל בשני ימים
  485. אדר ראשון ואדר שני
  486. דקדוקים בכתיבת הגט כזכחכטלאלבלגלדלהלולזלח
  487. שיכתוב בגט והרי את מותרת לכל אדם
  488. דין פירודים באותיות הגט
  489. דין נדבק רגל הה´ לגג
  490. הוסיף או גרע אות בטופס או בתורף הגט, מה הדין
  491. חיוב כתיבת הזמן בגט ואם לא נכתב מה הדין
  492. נהגו לכתוב זמן לבריאת עולם, דקדוק בכתיבת מילת 'וכדו'
  493. ארבעה סוגים של גט מוקדם
  494. גט מאוחר
  495. כתיבת המקום בגט
  496. אם יש כינוי לשם העיר
  497. כתיבת שמות האיש והאשה בגט
  498. מי שיש לו שם וכינוי, כיצד יכתבו בגט
  499. מי שיש לו שני שמות בשני מקומות בכל מקום שם אחר
  500. אם יכתוב שמות אבי האיש ואבי האשה
  501. אם יכתבו חנלה או חנה
  502. כיצד יכתבו מי שיש לו שני שמות ובפועל נקרא בשם אחד בלבד. ודין שם לועזי
  503. אם נקרא בשמו המלא והמקוצר, כגון אליעזר אלי
  504. אם יוצא שם לועזי משמו העברי
  505. אם כותבים שם משפחה בגט
  506. אם הוסיפו לו שם מחמת חולי
  507. כיצד כותבים שמות הגרים
  508. גרשון וגרשום
  509. אם אביו גוי לא יכתבו שם האב כלל
  510. דוגמאות בכתיבת שמות סבסגסד
  511. צריך שיחתמו שני עדים כשרים על הגט
  512. שיחתמו במעמד אחד זה בפני זה
  513. עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
  514. לא יחתום הסופר כעד
  515. שיהיו עדי המסירה אותם שחתמו על הגט
  516. שלא תהיה קורבת משפחה הפוסלת
  517. כיצד חותמים העדים
  518. צריך שיוזכר בגט שהינה משולחת ממנו
  519. שימסר הגט ליד האשה בפני העדים
  520. שצריך הבעל לעשות ביטול מודעות
  521. קריאת הגט לפני נתינתו
  522. צריך שיתן את הגט על כף יד האשה
  523. בשעה שנותן את הגט צריך שיודיעה מה נותן לה
  524. שלא יתיחד הבעל עם אשתו לאחר שצוה את הסופר לכתוב
  525. שלא יתיחד הבעל עם אשתו בזמן שבין הכתיבה למסירה
  526. שלא יתיחדו לאחר נתינת הגט
  527. לסידור הגט די בדיין אחד ואין צורך בבית דין של שלושה
  528. שתהא כף ידה פתוחה בעת מסירת הגט
  529. אין קפידה אם יוצא הגט אל מחוץ לכף ידה
  530. קריאת הגט לפני ואחרי מסירתו
  531. פֶּרֶק כ'ו - הִלְכוֹת אִשָּׁה יְבָמָה
  532. מצות יבום
  533. מצות חליצה
  534. דין יבמה שנשאה לזר לפני שחלצה לאח בעלה
  535. אם זינתה היבמה לפני חליצה
  536. מי הקודם באחים ליבום וחליצה
  537. אם אין היבמה רוצה ביבום
  538. זמן יבום וחליצה לאחר שלושה חודשים
  539. נהגו בזמן הזה שלא לכוף גם על החליצה
  540. איזו מצוה קודמת יבום או חליצה
  541. צריך היבם לקדש את יבמתו לפני הביאה, והוא הנקרא מאמר
  542. יבמה שזנתה לפני חליצה אם מותרת לאותו זר לאחר חליצתה
  543. דין חליצה או יבום בתוך שלושת חודשי הבחנה
  544. אם זכאית היבמה למזונות לאחר שלושה חודשי הבחנה
  545. דין יבם מומר או מחלל שבת ואינו רוצה לחלוץ
  546. מתי הדין שחולצת ולא מתיבמת
  547. מצות חליצה בקיצור
  548. יכולה לחלוץ גם בזמן נידתה
  549. קביעת מקום לחליצה
  550. אין סכנה במצות חליצה, ומצות לימוד פנימיות התורה אם יש בה סכנה (בבאורים)
  551. מי שהוא איטר ברגלו כיצד יחלוץ
  552. אם יכול ליבם על מנת שמיד אחר כך יפטרנה בגט כאכב
קטגוריה
מחברי זמננו
מקור הטקסט
אור ברסלב

הקבצים המקוריים

עוד במחברי זמננו

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה