היכן תברך
ג
אִשָּׁה שֶׁמְּבָרֶכֶת לִפְנֵי הַטְּבִילָה בַּמִּקְוֶה לֹא תְּבָרֵךְ בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ מַיִם חַמִּים, שֶׁיֵּשׁ לְמָקוֹם זֶה דִּין שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ שֶׁאָסוּר לְהַזְכִּיר בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא תַּעֲמֹד בְּחֶדֶר חִיצוֹנִי יוֹתֵר וּתְבָרֵךְ.
{גמרא שבת י. "הנכנס לבית המרחץ..." ומרן הכסף משנה (בהלכות קריאת שמע פרק ג´ הלכה ג´) כתב "כתב רבינו מנוח ואיכא דאמרי דכיון דאיסור המרחץ מפני שעומדים שם ערומים הוא הדין למקואות שטובלות בהן הנשים... אבל המקואוות הללו שהמים שלהם צוננים ליכא בהו זוהמא ומותר" וכן המאירי (בשבת י.) ורשב"א בתשובה (חלק ז´ סימן תי"ח) וכן בספר המאורות (ברכות כו.) וספר אוהל מועד (כ"ד עמ´ ב´) והגאון מהרח"א גאגין שם. ומה שכתב מרן השו"ע בסימן ר´ שתברך בעודה במים פשוט הוא שמדבר במקוואות של זמנו שהיו של מים צוננים.}