אור ברסלב
נישואין ואישות שזוכה הבעל במציאת אשתו

נישואין ואישות

שזוכה הבעל במציאת אשתו

מעשה ידיה לבעלה

צו

עוֹד תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁזּוֹכֶה הָאִישׁ בִּמְצִיאַת אִשְׁתּוֹ, שֶׁאִם מָצְאָה אֵיזֶה דָּבָר הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעֲלָהּ, וְטַעַם תַּקָּנָה זוֹ נֶאֱמַר בִּגְמָרָא בַּבְלִית שֶׁהוּא מִשּׁוּם אֵיבָה, וּבִגְמָרָא יְרוּשַׁלְמִית אָמְרוּ שֶׁהַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תְּהֵא מַבְרִיחָה מָמוֹן מִבַּעֲלָהּ וְאוֹמֶרֶת מָצָאתִי.

{בגמרא כתובות מו: מתניתין, האב זכאי בביתו בקידושיה, בכסף, בשטר ובביאה, זכאי במציאתה, במעשה ידיה ובהפרת נדריה... יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה..."

ובגמרא בבא מציעא יב: "טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה כי היכי דלא תיהוי לה איבה"

ובגמרא ירושלמי כתובות פרק ששי הלכה א´ "אמר רבי יוחנן טעם אחר יש באשה, אמר רבי חגי מפני קטטה, רבי יוסי לא אמר כן אלא שלא תהא מברחת משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי, הגע עצמך, שנתן לה אחר מתנה קול יוצא למתנה, ואין קול יוצא למציאה".

ויש סוברים שהאיבה שחשו לה חכמים היא משום שהתחייב במזונותיה ויש שלא תלו זאת בחיוב מזונותיה ושתי דעות אלו הרי הם בשני תוספות בגמרא כתובות, הראשונה בדף סו. דבור המתחיל "מציאתה" ודעה שניה הרי היא בתוספות דף מז. בדבור המתחיל "משום".}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה