צריכה לסמוך החפיפה והעיון לטבילה
ד
יְכוֹלָה לַחְפֹּף וּלְעַיֵּן בְּעַצְמָהּ וּלְהָדִיחַ בֵּית הַסְּתָרִים בְּבֵיתָהּ וְאַחַר כָּךְ תֵּלֵךְ וְתִטְבֹּל בְּמִקְוֶה, אֲבָל אִם עָסְקָה בִּדְבָרִים הַחוֹצְצִים בֵּין חֲפִיפָה לִטְבִילָה תַּחֲזֹר וְתַחְפֹּף לִפְנֵי שֶׁתִּטְבֹּל, וּבְדִיעֲבַד אִם רַק עִיְּנָה בְּעַצְמָהּ שׁוּב וְטָבְלָה עָלְתָה לָהּ טְבִילָה.
{כך כתבו מרן השו"ע והרמ"א בסימן קצ"ט סעיף י"ג. וראה לקמן בפרק זה סעיף י´.}