קמה בבקר וראתה למתי חוששת
י
קָמָה בַּבֹּקֶר וְרָאֲתָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָתַי הִתְחִילָה הָרְאִיָּה, אִם בְּעוֹנָה זוֹ שֶׁל יוֹם אוֹ בָּעוֹנָה הַקּוֹדֶמֶת שֶׁל לַיְלָה, אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא בַּיּוֹם וּמְחַשֶּׁבֶת וִסְתוֹתֶיהָ עַל פִּי רְאִיָּה בַּיּוֹם.
{שהרי הלילה ספק והיום ודאי, רא"ש.}