שזוכה הבעל בירושת אשתו · קא
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם אֲבִי הָאִשָּׁה הִנּוֹ מַחְזִיק בְּמִשְׂרַת רַב וְנִפְטַר וְאֵין לוֹ בֵּן שֶׁיִּירָשֶׁנּוּ אֶלָּא זוֹ הַבַּת, קוֹדֵם בַּעֲלָהּ שֶׁהוּא חֲתָנוֹ לִירָשׁ אֶת הַמִּנּוּי וְהַשְּׂרָרָה שֶׁל חָמִיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, לְעִנְיָן זֶה אֵינוֹ יוֹרֵשׁ, אֶלָּא בֶּן הַבַּת הוּא הָרָאוּי לִירָשׁ שְׂרָרַת זְקֵנוֹ.
{אם החתן יורש את מינויו של חמיו כתב האבני נזר יו"ד שי"ב שיורש, וכן ספר בית יצחק יו"ד חלק ב´ סימן ס"ט, ע´, ושו"ת ברכת רצה סימן ק"י וקנ"ג, ולדעת שו"ת עבודת הגרשוני סימן מ"ט היות ואין הבת ראויה לירש את אביה בענין זה, גם בעלה אינו יכול לירש שררתו וכ"כ שו"ת חקרי לב בסימן כ"ג.}