עריות שאסרתן תורה ועונשן כרת או מיתת בית דין
ב
וְאֵלּוּ הֵן הָעֲרָיוֹת שֶׁאֲסַרְתָּן הַתּוֹרָה וְחִיְּבָה עֲלֵיהֶן כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין: [א]. אִמּוֹ. [ב]. אֵשֶׁת אָבִיו. [ג]. אֵשֶׁת אָחִיו. [ד]. דּוֹדָתוֹ, שֶׁהִיא אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מִן הָאָב. [ה]. אֲחוֹתוֹ. [ו]. בִּתּוֹ. [ז]. בַּת בִּתּוֹ. [ח]. בַּת בְּנוֹ. [ט]. בַּת אִשְׁתּוֹ. [י]. בַּת בִּתָּהּ. [יא]. בַּת בְּנָהּ. [יב]. אֵם אִשְׁתּוֹ. [יג]. אֵם אֵם אִשְׁתּוֹ. [יד]. אֵם אֲבִי אִשְׁתּוֹ. [טו]. אֲחוֹת אָבִיו. [טז]. אֲחוֹת אִמּוֹ. [יז]. אֵשֶׁת בְּנוֹ. [יח]. אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ. [יט]. נִדָּה. [כ]. אֵשֶׁת אִישׁ. [כא]. זָכָר. [כב]. בְּהֵמָה.
{אשת אביו אסורה עליו גם לאחר שגרשה אביו או מת, אנוסת אביו ומפותת אביו היות ולא קדשה אביו כדת, הרי זו מותרת, וכן אמה מותרת. וכן אשת אביו, בת שיש לה מותרת, ולא חיישינן למראית העין שיראה כאלו נושא את אחותו מטעם שיש לדבר זה קול שבת זו מאיש אחר היא, ולא יבואו העולם לטעות. ג. אשת אחיו מותרת רק כיבמה. ה. אחותו אסורה בין אם היא אחותו מן האב או רק מן האם. אם בא אביו על גויה והוליד בת ונתגיירה, מותרת לו, שאינה נחשבת לאחותו, כי בת מן הגויה נחשבת לגויה גמורה ואינה מתיחסת לאביה. מותר אדם באשת בן אחותו וכן מותר באשת בן אחיו, ומותר בבת אחיו ובבת אחותו. יט. הנידה הרי היא אחת מן העריות, ואסורה לכל אדם מחמת נידותה, בין כשהיא פנויה, ובין כשהיא אשת איש שאז נאסרת על בעלה משום נידה ולשאר כל אדם אסורה משום אשת איש ומשום נידה.}