דין הקראים אם מותרים לבוא בקהל
ל
כַּת הַקָּרָאִים הֵם יְהוּדִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַשּׁוּרָה לִמְרֹד בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא, וְנֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים בְּדִינָם אִם מֻתָּרִים אָנוּ לְקַבְּלָם חֲזָרָה לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אוֹ שֶׁדִּינָם כְּסָפֵק מַמְזֵרִים וַאֲסוּרִים לָבוֹא בַּקָּהָל. וְלַהֲלָכָה יֵשׁ מָקוֹם רַב לְקָרֵב אֶת הַקָּרָאִים, שֶׁלְּדַעַת רֹב הַפּוֹסְקִים אָמְנָם הַגִּטִּין שֶׁלָּהֶם פְּסוּלִים אַךְ גַּם קִדּוּשִׁין כַּדָּת לֹא הָיוּ לָהֶם, וְלָכֵן קָרָאִי הָרוֹצֶה לִשָּׂא בַּת יִשְׂרָאֵל, אִם יִלְמַד הֵיטֵב אֶת הַהֲלָכוֹת הַנְּחוּצוֹת לְכָל יְהוּדִי וְסִדְרֵי הַתְּפִלּוֹת שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים בָּהֶם, וִיקַבֵּל דִּבְרֵי חֲבֵרוּת בִּפְנֵי בֵּית דִּין, יֵשׁ לְקַבְּלוֹ.
{כתב הרדב"ז בתשובה "כללא דמלתא, קידושי הקראים בפני עידיהם אינם קידושין לפי שהם פסולים לעדות, לפיכך אין בהם חשש ממזרות ומותרים לבוא בקהל, וכבר היה מעשה בסוף מחזור רס"ז שקהל גדול מהקראים חזרו לדת האמת על ידי הנגיד רבנו אברהם החסיד ... וקרוב הוא שהיה בנו של הרמב"ם ז"ל..." וכן התירום רבי יעקב בי רב רבו של מרן השו"ע ומהר"ר שמואל הלוי, וכן המהריק"ש בשו"ת אהלי יעקב סוף סימן ל"ג, וכן בזמננו היה עושה מעשה ומקבלם מי שהיה רבה של ירושלים הרב שלום משאש ז"ל וכן פסק להתיר הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק שמיני אבע"ז סימן יב.
קבלת דברי חברות שכתבנו פרושו שיעמוד בפני בית דין ויאמר שהיה נוהג בחייו כך וכך ועתה הוא שב בתשובה ומקבל עליו לשמוע בקול רבותינו זכרונם לברכה וינהג מעתה כמו שכתוב בשולחן ערוך בדיני שבת, פסח, מועדים וטהרת המשפחה וכן יקבל על עצמו שיחנך בניו לתורה ומצוות כדת משה וישראל בלא פקפוק, ואם ניכר לדיינים שהוא דובר אמת יקבלוהו.}