דין האסופי וילדים מאומצים
כט
בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּסְעִיפִים כ"ג-כ"ז שֶׁהַשְּׁתוּקִי יָדוּעַ מִי אִמּוֹ, וְשׁוֹתֵק כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ מִי אָבִיו, לָכֵן צְרִיכָה אִמּוֹ בְּדִיקָה, וְאִם אָמְרָה לְכָשֵׁר נִבְעַלְתִּי הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר וּמֻתָּר לָבוֹא בַּקָּהָל, וְאִם אֵינָהּ יוֹדַעַת הוֹלְכִים בָּזֶה אַחַר הָרֹב, שֶׁאִם רֹב הַמְּצוּיִים שָׁם לָבוֹא עַל אִמּוֹ כְּשֵׁרִים הֵם, כְּלוֹמַר יִשְׂרְאֵלִים כְּשֵׁרִים אוֹ גּוֹיִים, הֲרֵי הַוָּלָד כָּשֵׁר וּמֻתָּר לָבוֹא בַּקָּהָל.
וְאִלּוּ הָאֲסוּפִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִי אָבִיו וּמִי אִמּוֹ וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְפֵק סְפֵקָא לְהָקֵל, סָפֵק הוּא גּוֹי, וְאִם תֹּאמַר מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמָּא מִיִּשְׂרָאֵל כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּמָקוֹם שֶׁרֻבָּם כְּשֵׁרִים, כְּגוֹן רֻבָּם יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁרִים אוֹ רֻבָּם גּוֹיִים שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ בָּהֶם מַמְזֵרוּת, אַף עַל פִּי כֵן נִדּוֹן הָאֲסוּפִי כְּסָפֵק מַמְזֵר וְסָפֵק גּוֹי, וְאִם גִּיְּרוּהוּ מְאַמְּצָיו הֲרֵיהוּ רַק בְּגֶדֶר שֶׁל סָפֵק מַמְזֵר וְאָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁנִּמְצָא שֶׁהֻשְׁלַךְ לְמִיתָה, אֲבָל אִם הֻשְׁלַךְ עַל יְדֵי אִמּוֹ בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁנִּרְאֶה שֶׁדָּאֲגָה לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא וְיִהְיֶה מִי שֶׁיְּטַפֵּל בּוֹ, מוֹעִיל בּוֹ הַסְּפֵק סְפֵקָא שֶׁזָּכַרְנוּ וּלְאַחַר שֶׁגִּיְּרוּהוּ מֻתָּר לָבוֹא בַּקָּהָל.
{כך פסק הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר חלק שמיני אבע"ז סימן י"ג בזוג יהודים שאמצו אסופי מבית חולים בחוצה לארץ, ממחלקת היולדות אשר שם וגיירוהו בית דין כשהוא קטן, או שיגייר עצמו כשיגדל אם ירצה, וכשיגדל יהיה מותר לבוא בקהל מטעם ספק ספיקא, ומביא הרב בתשובה מחלוקות ראשונים ואחרונים אם מועיל ס"ס להתיר את האסופי לבוא בקהל והעלה בכוחא דהתירא ע"פ רוב הפוסקים }