יבמה שנבעלה לזר ונתעברה מה דינו של הולד
לא
יְבָמָה, הִיא אִשָּׁה שֶׁמֵּת בַּעֲלָהּ בְּלֹא שֶׁהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן אוֹ בַּת, אֲסוּרָה לִנָּשֵׂא לְאָדָם אַחֵר, אֶלָּא אִם כֵּן יַחְלֹץ לָהּ אֲחִי בַּעֲלָהּ אוֹ שֶׁיְּיַבֵּם אוֹתָהּ וְיִשָּׂאֶנָּה הוּא לְאִשָּׁה, וְאִם נִתְעַבְּרָה זוֹ הַיְבָמָה מֵאָדָם זָר לִפְנֵי שֶׁחָלַץ לָהּ אֲחִי בַּעֲלָהּ נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים בִּדְבַר אוֹתוֹ וָלָד אִם הוּא מַמְזֵר מִדְּרַבָּנָן אוֹ לֹא, וֶהֱבִיאָם מָרָן הַשו"ע לַהֲלָכָה וּפָסַק שֶׁאֵין הַוָּלָד מַמְזֵר.
{מרן השו"ע פסק בסתם כרמב"ם שאינו ממזר ובשם יש אומרים הביא דברי הרא"ש שהוא ממזר מדרבנן. וכן כתב שם מרן השו"ע בסימן קנ"ט סעיף ב´ "נשאת לזר, אפילו בשוגג, מוציאה בגט, ואפילו היו לו בנים ממנה, ונאסרה עליו ועל יבמה, ושלושה עשר דרכים שנתבארו בסימן י"ז בה, אלא שאין הולד ממזר, ויש אומרים שהוא ממזר מדרבנן, ויבמה חולץ לה ואחר כך תהיה מותרת לאחרים".}