כיצד יכתוב את סכום הכתובה
ו
מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים לִכְתֹּב בַּכְּתֻבָּה הַסְּכוּם הַכּוֹלֵל שֶׁבּוֹ הִתְחַיֵּב הֶחָתָן לַכַּלָּה שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּתֻבָּה מָאתַיִם אוֹ מָנֶה וּמַה שֶּׁקִּבֵּל עָלָיו בְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל וּמַה שֶּׁהוֹסִיף לָהּ מִשֶּׁלּוֹ שֶׁעוֹלֶה הַכֹּל לַסָּךְ הַכּוֹלֵל שֶׁל כָּךְ וְכָךְ, וְאִלּוּ לְמִנְהַג אַשְׁכְּנַז כּוֹתֵב הֶחָתָן בַּכְּתֻבָּה בְּנִפְרָד אֶת סְכוּם תּוֹסֶפֶת הַכְּתֻבָּה.
{כך כתב הרמ"א בסימן נ"ו סעיף ז´ "ואין צריך לפרש עיקר הכתובה בפני עצמה והתוספת בפני עצמה אלא כולל הכל ביחד אם ירצה, ויש חולקים וסבירא להו דצריך לכתוב הכתובה כמנהג המדינה בפני עצמה והתוספת בפני עצמה, וכן נוהגין". השיטה הראשונה המובאת ברמ"א היא דעת הר"ן, מ"מ וריב"ש, וכן מובא בחידושי הרשב"א הריטב"א, נימוקי יוסף, שיטה מקובצת בשם תלמידי רבנו יונה, וכתב הרא"ה שמשמע מדברי הגמרא שכך היה המנהג בזמנם, וכן פסק הגר"א כדעה זו.
השיטה החולקת שעליה מבוסס מנהג אשכנז היא דעת המרדכי פ"ק דכתובות בסי´ קל"ו בשם ר"ת.}