אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני
ו
אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעֲלָהּ טְמֵאָה אֲנִי, וְחָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי וְדֶרֶךְ שְׂחוֹק אָמַרְתִּי לְךָ תְּחִלָּה טְמֵאָה אֲנִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְאִם נָתְנָה אֲמַתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת. כֵּיצַד, תְּבָעָהּ בַּעֲלָהּ וַאֲחוֹתוֹ אוֹ אִמּוֹ עִמָּהּ בֶּחָצֵר וְאָמְרָה טְמֵאָה אֲנִי וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְאָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי, וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ טְמֵאָה אֲנִי אֶלָּא מִפְּנֵי אֲחוֹתְךָ וְאִמְּךָ שֶׁמָּא יִרְאוּ אוֹתָנוּ הֲרֵי זוֹ נֶאֱמֶנֶת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
{הוא לשון הרמב"ם בפרק ד´ מהלכות איסורי ביאה הלכה י´. ומקור הדין בגמ´ כתובות כב. "בעא מיניה שמואל מרב אמרה טמאה אני וחזרה ואמרה טהורה אני מהו, אמר ליה, אף בזו אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת".}
ז
אִם חָזְרָה בָּהּ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר נֶאֱמֶנֶת בְּלֹא שֶׁתִּצְטָרֵךְ לָתֵת אֲמַתְלָא.
ח
מִינֵי אֲמַתְלָאוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהִתְקַבֵּל:
[[ [א.] לֹא הָיָה לִי כֹּחַ אוֹ הָיִיתִי חוֹלָה.
[ב.] הָיִיתִי סְבוּרָה שֶׁאֲנִי טְמֵאָה, כְּגוֹן שֶׁרָאֲתָה כֶּתֶם וְאַחַר כָּךְ טִהֲרוֹ הֶחָכָם.
[ג.] אָמַרְתִּי כָּךְ מֵחֲמַת קְטָטָה שֶׁהָיְתָה לְךָ עִמִּי. ]]
וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, אִם מְתָרֶצֶת אֶת עַצְמָהּ בְּאֹפֶן הַמִּתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת הֲרֵי הִיא מֻתֶּרֶת.
{א. בשם הירושלמי כתובות פרק ב´ הלכה ה´. ב. סה"ת ומרדכי בשם האור זרוע. ג. מהרי"ו. ולהזכיר, טעמו של הרמב"ם היה מפני שמתבישת מאמו ואחותו.}
ט
אִם נוֹתֶנֶת אֲמַתְלָא שֶׁרַק צָחַקְתִּי אִתְּךָ, הֲרֵי זוֹ אֲמַתְלָא גְּרוּעָה, אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן, אִם מַכִּיר הַבַּעַל בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא קַלַּת דַּעַת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְלוֹצֵץ גַּם בָּזֶה, יָכוֹל לְהַאֲמִינָהּ וּמֻתֶּרֶת.
י
אִם שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ אִם טָבְלָה וְאָמְרָה לֹא טָבַלְתִּי וְאַחַר כָּךְ חָזְרָה וְאָמְרָה טָבַלְתִּי, צְרִיכָה לָתֵת אֲמַתְלָא טוֹבָה לִדְבָרֶיהָ וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת.
יא
הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי וְאַחַר כְּדֵי דִּבּוּר (שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי) אָמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי וְלֹא נוֹתֶנֶת אֲמַתְלָא טוֹבָה לִדְבָרֶיהָ, צְרִיכָה לִפְסֹק בְּטָהֳרָה וְלִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים וְלִטְבֹּל בְּלֹא בְּרָכָה, וְאֵין אָנוּ מַחְשִׁיבִים דִּבּוּר זֶה כִּרְאִיָה שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ עַל פִּיהָ חֲשָׁשׁוֹת שֶׁל וֶסֶת הַחֹדֶשׁ, הַפְלָגָה וְעוֹנָה בֵּינוֹנִית.