דין הבא על הגויה
סב
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהַבּוֹעֵל גּוֹיָה בְּפַרְהֶסְיָא, בִּפְנֵי עֲשָׂרָה מִיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ רְשׁוּת מִן הַשָּׁמַיִם לַקַּנָּאִים הָרוֹאִים אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה פִּנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְזִמְרִי בֶּן סָלוּא, וְאֵין צָרִיךְ לָזֶה לֹא הַתְרָאָה וְלֹא שְׁאֵלָה מִבֵּית דִּין, וְאַדְּרַבָּא הַבָּא לִשְׁאֹל אֵין מוֹרִים לוֹ שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ, וְאִם נֶהֱרַג הַקַּנַּאי עַל יְדֵי הַבּוֹעֵל אֵין הַבּוֹעֵל נֶהֱרָג עָלָיו. וְגוֹיָה שֶׁנִּבְעֲלָה לְיִשְׂרָאֵל הֲרֵי זוֹ חַיֶּבֶת מִיתָה שֶׁבָּאָה לְיִשְׂרָאֵל תַּקְּלָה עַל יָדָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיּוֹם סַנְהֶדְרִין שֶׁיָּדוּנוּ אוֹתָהּ, בְּדִין שָׁמַיִם וַדַּאי נִדּוֹנֵת לְמִיתָה, וְאִם אֵרַע שֶׁאוֹתָהּ גּוֹיָה נִתְגַּיְּרָה הֲרֵי פָּנִים חֲדָשׁוֹת בָּאוּ לְכָאן וְהִיא כְּתִינֹקֶת שֶׁנּוֹלְדָה.