אם יחתום החתן בכתובה
יב
מִן הַדִּין אֵין הֶחָתָן חַיָּב לַחְתֹּם עַל הַכְּתֻבָּה וּמִכָּל מָקוֹם מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים שֶׁחוֹתֵם וּמִנְהַג אַשְׁכְּנַז שֶׁאֵינוֹ חוֹתֵם. וְחָתָן סְפָרַדִּי שֶׁלֹּא חָתַם עַל כְּתֻבָּתוֹ, וַדַּאי שֶׁאֵין זֶה מְעַכֵּב בְּכַשְׁרוּתָהּ שֶׁל הַכְּתֻבָּה.
{מנהג הספרדים לחתום יוצא מהבאורים לסעיף הקודם ומנהג אשכנז שלא לחתום יוצא מהסברא שהיות והיום כל שטרי הכתובות זהים זה לזה אין צורך בחתימת החתן לקיים את הכתובה שהרי לא התחייב דבר מיוחד שקבל על עצמו ולא קבלו חתנים אחרים. ובספרו של הרה"ג יצחק יוסף שליט"א "שובע שמחות" חלק א´ כתב בזה בעמ´ קמ"ז.}