איזו גרושה אסורה לכהן
ה
גְּרוּשָׁה הָאֲסוּרָה לְכֹהֵן הִיא בֵּין גְּרוּשַׁת אַחֵר, בֵּין גְּרוּשַׁת עַצְמוֹ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ הַכֹּהֵן אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט, שׁוּב אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִשָּׂאֶנָּה. וְיוֹתֵר מִזֶּה, כֹּהֵן שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא תָּגוּר בִּשְׁכֵנוּת אֵלָיו, וְנִדְחֵית הִיא מִפָּנָיו לָלֶכֶת וְלָגוּר בְּמָקוֹם אַחֵר. וּמַה יִּקָּרֵא בְּגֶדֶר שְׁכֵנוּת לְעִנְיָן זֶה, וּבְאֵיזֶה אֹפֶן הִיא אֵינָהּ נִדְחֵית מִפָּנָיו, יֵשׁ לִשְׁאֹל בָּזֶה דַּיָּן שֶׁיְּבָרֵר פְּרָטֵי הַשְּׁאֵלָה.
{בגמרא כתובות כח. "תניא המגרש את אשתו, לא תנשא בשכונתו, ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי, ואם היה כפר קטן, זה היה מעשה ואמרו כפר קטן נדון כשכונה. מי נדחה מפני מי, תא שמע דתניא היא נדחית מפניו ואין הוא נדחה מפניה, ואם היתה חצר שלה הוא נדחה מפניה וכו´ ... ואמר רב טלטולי גברא קשין מדאיתתא".
וכן פסק להלכה מרן בשו"ע אבע"ז סימן ו´ סעיף ז´ ובסימן קי"ט ז´.}