אם יש עד אחד שזנתה
יג
אִם בָּא עֵד אֶחָד, אוֹ אִשָּׁה, וְהֵעִיד בִּפְנֵי הַבַּעַל שֶׁרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁזָּנְתָה, הַדִּין הוּא שֶׁאוֹתָהּ אִשָּׁה מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְגָרְשָׁהּ שֶׁהֲרֵי עֵד אֶחָד אֵינוֹ כְּלוּם. אֲבָל אִם סוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבַּעַל עָלָיו וּמַאֲמִינוֹ כִּשְׁנֵי עֵדִים חַיָּב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְאֵינָהּ מַפְסֶדֶת כְּתֻבָּתָהּ שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מוֹדָה, וְאֵין שְׁנֵי עֵדִים לְהַפְסִידָהּ.
אֲבָל אִם הוֹדְתָה בַּדָּבָר, מְגָרְשָׁהּ וּמַפְסֶדֶת כְּתֻבָּתָהּ.
{בגמרא קידושין סו. "אבעיא להו, אשתו זנתה בעד אחד ושותק מהו, אמר אביי נאמן, רבא אמר אינו נאמן, הוי דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים... ורבא אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה, ואי לא לא תפקה", וכ"כ הרמב"ם בהלכות אישות פרק כ"ד הלכה י"ז.}