אין אוסרים על היחוד
יב
אֵין אוֹסְרִין עַל הַיִּחוּד, וְלָכֵן אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁעָבְרָה עַל דִּינֵי יִחוּד וְשָׁהֲתָה עִם אָדָם זָר שִׁעוּר זְמַן שֶׁיָּכְלָה לְהִטַּמְּאוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אֵינָהּ אֲסוּרָה עַל בַּעֲלָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן קִנֵּא לָהּ בַּעֲלָהּ בִּפְנֵי עֵדִים, וּכְמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל בִּסְעִיף ח´.