אם נמשכה הראיה כמה ימים
ו
אִם נִמְשֶׁכֶת רְאִיַּת הַדָּמִים מִסְפַּר יָמִים, אֵינָהּ צְרִיכָה לִפְרֹשׁ (בִּשְׁלֹשֶׁת זְמַנֵּי הַחֲשָׁשׁוֹת, כָּאָמוּר) אֶלָּא בָּעוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּא הִתְחִילָה הַוֶּסֶת, וּשְׁאָר הַיָּמִים נֶחְשָׁבִים כְּטָפֵל וְנִגְרָרִים אַחַר הָעִקָּר שֶׁהוּא זְמַן הַתְחָלַת הַוֶּסֶת, וּכְשֶׁעָבְרָה הָעוֹנָה וּבָדְקָה עַצְמָהּ וְלֹא רָאֲתָה הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ.
{סעיף זה כבר הובא בסימן ה´ סעיף ט´.}