איסור נגיעה
א
חַיָּב אָדָם לִפְרֹשׁ מֵאִשְׁתּוֹ נִדָּה, מִזְּמַן שֶׁרָאֲתָה עַד שֶׁתִּטְבֹּל בְּמִקְוֵה טָהֳרָה כָּשֵׁר, וּפְרִישָׁה זוֹ יֵשׁ בָּהּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מֵהַתּוֹרָה, וְיֵשׁ בָּהּ דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁכֻּלָּם בָּאוּ לְקַדֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "...קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ד´ אֱלֹהֵיכֶם", וּבֵאֵר רַשִּׁ"י "הֱווּ פְּרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה".
וּבֵאֵר הַסְּפוֹרְנוֹ "וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים וְהִבְדִּילָם מִטֻּמְאַת הַמַּאֲכָלוֹת וְהַזֶּרַע כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה וְהַנְּגָעִים הַנִּמְשָׁכִים מִמֶּנָּה וּמִטֻּמְאַת הַזָּבָה וְטֻמְאַת הַחַטָּאִים וְכוּ´..."
וּבֵאֵר הַחִידָ"א בְּנַחַל קְדוּמִים "קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ... כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי, כְּלוֹמַר אֲנִי מְזֻמָּן לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְכֶם בְּכָל עֵת שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים אוֹתִי".
ב
אָסוּר לִנְגֹּעַ בְּאִשְׁתּוֹ נִדָּה וַאֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה וַאֲפִלּוּ בַּבְּגָדִים שֶׁעָלֶיהָ גַּם אִם אֵינָהּ מַרְגִּישָׁה בִּנְגִיעָתוֹ, וְכֵן הִיא אֲסוּרָה לִנְגֹּעַ בּוֹ וּבַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו, וְעוֹד יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בִּגְדֵיהֶם שֶׁעֲלֵיהֶם זֶה בָּזֶה. וְלָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר מִצַּד הַדִּין לִשְׁנֵיהֶם לָלֶכֶת תַּחַת מִטְרִיָּה אַחַת, מִבְּחִינָה מַעֲשִׂית קָשֶׁה הַדָּבָר שֶׁלֹּא יִתְחַכְּכוּ בִּגְדֵיהֶם זֶה בָּזֶה בִּזְמַן הֲלִיכָתָם.
{רמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק יא´ הלכה יט´) "[לא יגע בבשרה] מפני הרגל עבירה וכן נפסק בטור ובשו"ע סימן קצ"ה סעיף ב´ ואיסור הנגיעה במלבושים שעליה הובא באגודה ובשו"ת התשב"ץ ובאר התשב"ץ שמותר ליגע בבגדיה כשאינם עליה וכן אפילו בכתמי דמה, שלא נאסר זה אלא לטהרות אבל לא לבעלה. [ושלא יגעו מלבושיהם] זה בזה כתב בערוך השולחן קצ"ה כ´, והחיד"א בשו"ת חיים שאל.}
ג
מֻתָּר לִנְגֹּעַ בְּמַלְבּוּשֶׁיהָ כְּשֶׁאֵינָם עָלֶיהָ, בְּמִטָּתָהּ כְּשֶׁאֵינָהּ שׁוֹכֶבֶת עָלֶיהָ, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמַּגֶּבֶת שֶׁלָּהּ וְכֵן אֵין אִסּוּר לָגַעַת בְּכִתְמֵי דָּם שֶׁלָּהּ, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר זֶה אֶלָּא לְעִנְיְנֵי טָהֳרוֹת שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם.
{אם מותר מגבת אחת לשניהם הגר"ח פלאג´י וכף החיים אסרו, ומהר"מ מבריסק וטהרת הבית כתבו להתיר מעיקר הדין ולאסור רק מצד חסידות מטעם שאין זה גורם להרהור.}