פסקו לה בית דין בטעות
ה
הוֹרוּ לָהּ בֵּית דִּין בְּטָעוּת שֶׁאֵין בְּקִדּוּשֵׁי הָרִאשׁוֹן כְּלוּם וּמֻתָּר לָהּ לִנָּשֵׂא לְשֵׁנִי, וְהָלְכָה וְנִשֵּׂאת, וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּלְּתָה טָעוּתָם, הֲרֵי זוֹ אֲנוּסָה וּמֻתֶּרֶת לָרִאשׁוֹן.
{כך פסק הרמ"א בסוף סימן י"ז ע"פ תשובת הרשב"א שלמד דין זה ממיכל בת שאול שהיתה מותרת לדוד אחר הנישואין של פלטי בן ליש משום דטעו בית דינו של שאול והורו שהמקדש במלוה ופרוטה דעתו על המלוה.}