אור ברסלב
נישואין ואישות נאנסה בעיר

נישואין ואישות

נאנסה בעיר

דין שבויה

ד

נֶאֶנְסָה בָּעִיר וְלֹא צָעֲקָה, וּמְתָרֶצֶת עַצְמָהּ שֶׁסָּתַם פִּיהָ, אוֹ אִיֵּם לְרָצְחָהּ נֶפֶשׁ אִם תִּצְעַק, הֲרֵי זוֹ אֲנוּסָה, וְלֹא נֹאמַר שֶׁחֲזָקָה הִיא שֶׁנִּתְרַצְּתָה, שֶׁהֲרֵי הִיא בָּעִיר וְלֹא צָעֲקָה, וְהַכֹּל לְפִי רְאוּת עֵינֵי הַדַּיָּנִים. וְכֵן אִם מֵחֲמַת פַּחַד מִיתָה שֶׁלָּהּ אוֹ שֶׁל אֲחֵרִים בִּקְּשָׁה לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הָרוֹצְחִים עַד שֶׁנִּתְרַצְּתָה לְהִבָּעֵל לָהֶם, נֶחְלְקוּ בָּזֶה פּוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה הִיא לְדַיָּן שֶׁיּוֹדֵעַ לִמְצֹא פִּתְחֵי הֶתֵּר עַל פִּי כְּלָלֵי הַהוֹרָאָה, בֵּין בַּעֲשִׂיַּת סְפֵקוֹת וּסְפֵקֵי סְפֵקוֹת בֵּין בְּהַגְדָּרָה נְכוֹנָה שֶׁל רֹב וַחֲזָקָה.

{ראה רמ"א באבע"ז סימן ז´ סעיף י"א, רש"י, רמב"ן, רא"ה בשיטה אחת ומהרי"ק בשיטה אחרת, וביביע אומר חלק תשיעי אבע"ז סימן ה´ כתב מרן הרב עובדיה יוסף שכשהספק ספיקא הוא במחלוקות הפוסקים, שפיר עבדינן ספק ספיקא לכתחילה שהרי הם ספיקות קיימים ואין אנו גורמים לעשותם, מה שאין כן בספקות במציאות שבהם אנו עושים ספק ספיקא רק בדיעבד, ונותן שם הרב שתי דוגמאות, אחת, למלאות בשבת שעון שעודנו פועל מותר מספק ספיקא שמא הלכה כפנים מאירות ויעב"ץ שאפילו עמד השעון מותר למלאותו ואם תמצא לומר שהלכה כהחולקים ספק הלכה כהפוסקים שכשעודנו פועל מותר למלאותו. והוא כאמור ספק ספיקא בדברי הפוסקים ומותר הוא לכתחילה. השני, לשלוח לגוי כלי לבשל בו ולסמוך על ספק ספיקא, ספק שמא לא יבשל בו, ואם תמצא לומר שכן יבשל בו, שמא יהיה בדבר פגום, ואלו הספיקות הן במציאות ולא בדברי הפוסקים ולכן אין ספק ספיקא זה מותר אלא בדיעבד בלבד. וכן הסכים עמו שם הרב שלום משאש ז"ל.

מה שאמרנו שמעלה גדולה היא להתיר, הוא דברי הגמרא ביצה ב:, ברכות ס., עירובין עב: קידושין ס:, גיטין מא: עד:, חולין נח., נדה נט: "כח דהתירא עדיף", והוא כמובן ע"פ כללי ההוראה כדת וכדין כפי שהורונו רבותינו הפוסקים.}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה