רחיצה לאחר המקוה
יב
אִשָּׁה שֶׁרוֹצָה לִרְחֹץ עַצְמָהּ לְאַחַר הַמִּקְוֶה, הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ, כִּי מַה שֶּׁגָּזְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר הוּא לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה, וּבְנוֹת אַשְׁכְּנַז נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר, אֶלָּא שֶׁגַּם הֵן, אִם מְאֹד נָחוּץ לָהּ הַדָּבָר מֵאֵיזֶה סִבָּה שֶׁהִיא יֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לִרְחֹץ, שֶׁהֲרֵי הַמִּנְהָג לֶאֱסֹר אֵינוֹ אֶלָּא חֻמְרָא בְּעַלְמָא, וְרֹב פּוֹסְקֵי אַשְׁכְּנַז שֶׁכָּתְבוּ בָּזֶה הוֹרוּ לְהַתִּיר.