הנהגה לטובלת
יא
הָעוֹלָה מִטְּבִילָתָהּ תִּזָּהֵר וְתִשְׁתַּדֵּל לִפְגֹּעַ בַּחֲבֶרְתָּהּ וְלִנְגֹּעַ בָּהּ קֹדֶם שֶׁיִּפְגְּעוּ בָּהּ בַּעֲלֵי חַיִּים טְמֵאִים אוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אוֹ עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאִם קָרָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁרָאֲתָה בְּצֵאתָהּ מִמֵּי הַמִּקְוֶה, טוֹב שֶׁתַּחֲזֹר וְתִטְבֹּל בְּלֹא בְּרָכָה, וְהָעוֹלָה מִן הַמִּקְוֶה רוֹאָה אֶת הַבַּלָּנִית וְנוֹגַעַת בָּהּ, וַאֲפִלּוּ אוֹתָהּ בַּלָּנִית בִּזְמַן נִדָּתָהּ, שׁוּב אֵינָהּ צְרִיכָה לָחוּשׁ אִם תִּרְאֶה אַחַר כָּךְ אֶחָד מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים.
{בספר הרוקח (סימן שי"ז עמ´ ר"ב) וכן בשערי דורא (סימן כ"ג דף פ"ב ע"א) כתבו אשה שטבלה ופגע בה כלב או חמור תחזור ותטבול כדי שלא יהיה לה בן מכוער הדומה לכלב, או בן טפש כלבב החמור, או עם הארץ וכו´... ולכן אמרו בגמ´ ברכות כ. שרבי יוחנן היה יושב בשערי טבילה כדי שיפגעו בו בנות ישראל כשיוצאות מן הטבילה וזרעם יהיו דומים לו. וכו´... ראה במשמרת הטהרה חלק ב´ עמ´ תקמ"ט-תקנ"ב.}