שמשה וראתה, הטילה מים וראתה
כא
לַהֲלָכָה לֹא חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא הִרְגִּישָׁה פְּתִיחַת פִּי הַמָּקוֹר וּסְבוּרָה הָיְתָה שֶׁהַרְגָּשַׁת מֵי רַגְלַיִם הִיא אוֹ הַרְגָּשַׁת שַׁמָּשׁ הָיְתָה, וְלָכֵן אִם הֵטִילָה מַיִם אוֹ שִׁמְּשָׁה מִטָּתָהּ וְרָאֲתָה לְאַחַר מִכֵּן כֶּתֶם, אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אִם כֵּן נִרְאָה עַל דָּבָר הַמְקַבֵּל טֻמְאָה, לָבָן וְגָדְלוֹ שֶׁל הַכֶּתֶם יוֹתֵר מִכִּגְרִיס.
{כך פסק במלבושי טהרה (ק"צ כ"ח), ושו"ת צמח צדק בשער המילואים (סימן לב´), לחם ושמלה (ק"צ י"ח ס"ק כ"ג), טהרת ישראל ומשמרת הטהרה חלק א´ עמ´ תי"א תי"ב.}