טעתה והקדימה טבילתה · נח
אִם טָעֲתָה בִּסְפִירַת הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים וְהִקְדִּימָה טְבִילָתָהּ בְּיוֹם אוֹ יוֹמַיִם וְשִׁמְּשָׁה, תַּפְלִיט בְּעַצְמָהּ אֶת שִׁכְבַת הַזֶּרַע עַל יְדֵי שֶׁתְּקַנֵּחַ יָפֶה אוֹתוֹ מָקוֹם וְאִם אֶפְשָׁר גַּם תִּרְחַץ בְּמַיִם חַמִּים וְתַמְשִׁיךְ לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים מִמָּחֳרָת, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁשִּׁמְּשָׁה וּפָלְטָה שִׁכְבַת הַזֶּרַע אֵינוֹ מִמִּנְיַן שִׁבְעָה נְקִיִּים, וְאִם לֹא הִפְלִיטָה שִׁכְבַת הַזֶּרַע, אִם עָבְרוּ אַרְבָּעָה יָמִים מֵהַתַּשְׁמִישׁ כּוֹלֵל יוֹם הַתַּשְׁמִישׁ עַצְמוֹ נֶחֱשֶׁבֶת שִׁכְבַת הַזֶּרַע כְּאִלּוּ נִפְלְטָה וִיכוֹלָה לְהַמְשִׁיךְ לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים.
{בתחילת פרק זה בסעיף ב´ בארנו נושא זה.
הבית יוסף בשם הסמ"ק כתב "אם טעתה במנין שבעה נקיים יום אחד וטבלה ושמשה, צריכה להמתין שש עונות שהם ארבעה ימים ואחר כך תמנה יום אחד נקי ותטבול שנית אבל סתירה של אחר שבעה ימים כגון שלא טבלה כראוי ושמשה הרי זו טובלת בכל עת".}