היוצא לדרך בעונת וסתה של אשתו · יא
הָרוֹצֶה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ צָרִיךְ לִפְקֹד אֶת אִשְׁתּוֹ בְּתַשְׁמִישׁ, אֲפִלּוּ חָל אוֹתוֹ זְמַן בְּעוֹנַת הַוֶּסֶת, שֶׁהֲרֵי הַפְּרִישָׁה בְּעוֹנַת וִסְתָּהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וּבָזֶה לֹא גָּזְרוּ.
{גמ´ יבמות סב: נחלקו הראשונים בבאור גמרא זו.
שיטת ר"ת רז"ה ומהר"מ מרוטנבורג דאסור לפוקדה בתשמיש אלא בדברי ריצוי, ולא חיישינן שמא יבוא עליה, והסמ"ג כתב שמותר בתשמיש, ומכל מקום המחמיר תע"ב ופסק הרמ"א כסמ"ג, לעומתם דעת רש"י צריך לפוקדה בתשמיש וכך פרשו הראב"ד ורב אחאי גאון, בעל הלכות גדולות, רי"ף, רשב"א, "הרא"ה", המאירי, הריטב"א, הר"ן, המגיד משנה, האורחות חיים ועוד, וכן פסק מרן בשו"ע סימן קפ"ד סעיף י´.}