(המשך) לענין פגישות השדוכים ואם מותר להסתיר מומים · כא
בְּנֵי זוּג שֶׁהִשְׁתַּדְּכוּ וְהֶחְלִיטוּ לִנָּשֵׂא יִשְׁמְרוּ עַצְמָם מִיִּחוּד, וְשֶׁלֹּא יִגְּעוּ הָאֶחָד בַּשֵּׁנִי אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה, וּוַדַּאי שֶׁהַמַּקְפִּידִים עַל דַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת כְּמוֹ שֶׁמְּחַיֶּבֶת הַהֲלָכָה לִפְנֵי הַחֲתֻנָּה זוֹכִים לְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לְאַחַר הַחֲתֻנָּה, וְאִלּוּ הַפּוֹרְצִים גִּדְרוֹת הַצְּנִיעוּת בִּנְגִיעָה וְחִבּוּק זֶה לָזוֹ לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִין יִצְטָרְכוּ חַס וְשָׁלוֹם לְתַקֵּן זֹאת בְּדֶרֶךְ הַיִּסּוּרִים לְאַחַר חֲתֻנָּתָם. מִסִּבָּה זוֹ וּמִסִּבּוֹת אֲחֵרוֹת בְּעֵת שֶׁמְּסַכְּמִים שְׁנֵי הַצְּדָדִים אֶת עִנְיְנֵי הַחֲתֻנָּה יֵשׁ לִקְבֹּעַ תַּאֲרִיךְ נִשּׂוּאִין כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם, שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, אוֹ אֲפִלּוּ פָּחוֹת לְמִי שֶׁיָּכוֹל, שֶׁהַמִּזְדָּרֵז, מִזְדָּרֵז לִדְבַר מִצְוָה.