אם צריכה האשה לישבע על טענתה
כג
אִם טוֹעֵן הַבַּעַל, שֶׁלֹּא תִּטֹּל הָאִשָּׁה אֶת הַתּוֹסֶפֶת עַד שֶׁתִּשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה לִפְנֵי הָאֵרוּסִין וְהַנִּשּׂוּאִין, אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְאִם אֵינוֹ טוֹעֵן כֵּן, אֵין אָנוּ טוֹעֲנִים לוֹ וְתִטֹּל בְּלֹא שְׁבוּעָה.
{הדברים מתבארים בשו"ת יביע אומר חלק שני אבע"ז סימן ח´ אות ז´, ואם טוען הישבעי לי ואינה נאמנת על השבועה ראה בשו"ע חו"מ סימן צ"ב.}