זמן ההפסק בטהרה ודין מוך דחוק · כו
אִשָּׁה שֶׁנִּפְתַּח מְקוֹרָהּ לְהוֹצִיא דָּם וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם פָּסְקָה מִלִּרְאוֹת הֱיוֹת וְהָיְתָה זוֹ רְאִיַּת וֶסֶת גְּמוּרָה חַיֶּבֶת מִן הַדִּין לִפְסֹק בְּטָהֳרָה לְאַחַר מִנְחָה קְטַנָּה וְלֹא תּוֹעִיל לָהּ בְּדִיקַת שַׁחֲרִית אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד, וְזֹאת מִטַּעַם שֶׁהֻחְזַק מַעְיָנָהּ פָּתוּחַ. אֲבָל אִם אֵינָהּ רְאִיַּת וֶסֶת, וּפָסְקָה בְּטָהֳרָה לִפְנֵי זְמַן מִנְחָה קְטַנָּה בְּדִיעֲבַד עָלְתָה לָהּ, שֶׁבָּזֶה אֵין אָנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁהֻחְזַק מַעְיָנָהּ לִהְיוֹת פָּתוּחַ.