זמן ההפסק בטהרה ודין מוך דחוק · כה
טוֹב לִנְהֹג לְהַחֲמִיר, שֶׁתִּבְדֹּק עַצְמָהּ אַחַר הַהֶפְסֵק בְּטָהֳרָה, שֶׁתַּנִּיחַ מוֹךְ דָּחוּק בְּאוֹתוֹ מָקוֹם לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה וְתוֹצִיאֶנּוּ לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים, וְהוּא עַל מְנָת לְבָרֵר טוֹב יוֹתֵר שֶׁאָכֵן פָּסְקָה מִלִּרְאוֹת דָּם.
וֶהֱיוֹת וּבְדִיקָה זוֹ אֵינָהּ חִיּוּב מִן הַדִּין אֶלָּא בְּגֶדֶר חֻמְרָא, אִם יֵשׁ לָאִשָּׁה רְגִישׁוּת מְיֻחֶדֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אוֹ חַבּוּרָה אוֹ עֲלוּלָה לִרְאוֹת כְּתָמִים מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא הֱיוֹת וּכְבָר פָּסְקָה בְּטָהֳרָה יְכוֹלָה לְהַתְחִיל לִמְנוֹת מִמָּחֳרָת אֶת שִׁבְעַת הַיָּמִים הַנְּקִיִּים בְּלֹא מוֹךְ דָּחוּק וְכֵן כַּלָּה בְּתוּלָה מְנוּעָה מִלַּעֲשׂוֹת בְּדִיקָה זוֹ.