מי שאינו יכול לגרש את אשתו אם חייב לכתוב לה כתובה
טו
מַה שֶּׁתִּקְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ כְּתֻבָּה לְאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ לְהוֹצִיאָהּ, לֹא תִּקְּנוּ בְּאוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה, שֶׁהֲרֵי זֶה חַיָּב לִשָּׂאֶנָּה, אִם רוֹצָה הִיא וְרוֹצֶה אָבִיהָ, וְאָסוּר לוֹ לְגָרְשָׁהּ כָּל יָמָיו אֲפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ אִלֶּמֶת כָּל מוּם רַע, וְיֵשׁ פּוֹסְקִים הַסּוֹבְרִים שֶׁמִּשּׁוּם חֵרֶם דְּרַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם שֶׁאָסוּר לְגָרֵשׁ אִשָּׁה בְּעַל כָּרְחָהּ אֵין צֹרֶךְ הַיּוֹם בִּכְתֻבָּה כְּדִין הָאוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ, וְיֵשׁ פּוֹסְקִים הַחוֹלְקִים עַל כָּךְ מִטַּעַם שֶׁבָּטַל הַחֵרֶם בְּסוֹף הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי וְהַיּוֹם אֵין מְגָרְשִׁים אִשָּׁה בְּעַל כָּרְחָהּ מִטַּעַם מִנְהָג בִּלְבַד וְאֵין לְדַמּוֹת זֹאת לְאִסּוּר תּוֹרָה. וְכָתַב הָרְמָ"א שֶׁהָעִקָּר וְהַמִּנְהָג כְּדֵעָה זוֹ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ חַיָּב לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה.