עניני אכילה ושתיה · כה
אִם יָצְאָה הָאִשָּׁה לְחֶדֶר אַחֵר וְאֵינוֹ שׁוֹתֶה שִׁיּוּרֵי מַשְׁקֶה שֶׁלָּהּ בְּפָנֶיהָ מֻתָּר לִשְׁתּוֹתָם, וַאֲפִלּוּ אִם תַּחְזֹר הָאִשָּׁה אַחַר כָּךְ יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ.
{להתיר שיירי משקה שלה ע"י שיוסיף וימלא הכוס אסר הש"ך, ובספר שערי טהרה ובספר גופי הלכות, ביאור הלכה, ומהר"י יוזפא התירו, והיות ורוב הפוסקים מתירים לשתות שיירי כוס שלה, ומרן השו"ע אסר רק מכח המנהג הלכך בטעם כל שהוא יש להתיר. ומבואר במרדכי ומובא בדרכי משה ובספר בדי השולחן שאם הפסיק אדם אחר בינהם בשתית הכוס מותר לבעל להמשיך אחריו.
ההיתר שישתה שייריה אם לא שתתה את הכוס בפניו מובא במרדכי שבת פרק א´ סימן רל"ז וכן הביא רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה (אה"ז סימן קי"א).
סעיף כ"ד יש להעמיד בשתתה בפניו והניחתו בין שאר כוסות ואינו יודע איזה מהם הוא שייריה, כי אם לא שתתה בפניו כבר הותר לו לשתות שייריה בסעיף כ"ג.
אם יצאה לחדר אחר יכול לשתות אחריה ולהמשיך בשתיתו אף אם חוזרת אח"כ, מקורו בראבי"ה (חלק א´ סימן קע"ג) שכתב שקבל מרבותיו להתיר בזה.}