דין תולה כתמה במכה · עא
לְדַעַת מָרָן הַשו"ע וְהַפּוֹסְקִים הַסְּפָרַדִּים לְאַחַר הַהֶפְסֵק בְּטָהֳרָה הֲרֵי הָאִשָּׁה בְּחֶזְקַת טָהֳרָה וְתוֹלָה כִּתְמָהּ בְּמַכָּה כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹף פֶּרֶק ט´, וּלְדַעַת הָרְמָ"א בִּשְׁלֹשָׁה הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינָהּ תּוֹלָה בְּמַכָּה מִשּׁוּם שֶׁחֶזְקַת מַעְיָנָהּ פָּתוּחַ לְהוֹצִיא דָּם.
{מקור דינו של הרמ"א הוא בספר התרומה סימן צ"ב והובא בהגהות מיימוני ובמרדכי ובתרומת הדשן סימן רמ"ט, ומקור דינו של מרן השו"ע הם הרמב"ן והרשב"א והר"ן וספר האשכול.}