כהן שנשא זונה חייב להוציאה
כב
כְּבָר בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁבַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּבְעֲלָה לְגוֹי בֵּין אִם הָיְתָה פְּנוּיָה, בֵּין אִם הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין אִם הָיָה בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן וּכְכָל הַתְּנָאִים הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בִּסְעִיפִים ט´ וְ-י´ הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לִנָּשֵׂא לְכֹהֵן, וַאֲפִלּוּ כְּבָר נִשְּׂאָה וְיֵשׁ לָהֶם יְלָדִים צְרִיכָה לָצֵאת, וּבָנֶיהָ מִמֶּנּוּ הֲרֵי הֵם חֲלָלִים, כְּלוֹמַר, כֹּהֲנִים הַמְחֻלָּלִים מִן הַכְּהֻנָּה כַּמְבֹאָר בִּסְעִיף י"ט.