זמן ההפסק בטהרה ודין מוך דחוק · כג
לְאַחַר שֶׁנִּפְלְטָה שִׁכְבַת הַזֶּרַע מִן הָאִשָּׁה, אוֹ הִסְרִיחָה, כְּלוֹמַר, אִבְּדָה אֶת כֹּחַ הַהוֹלָדָה שֶׁבָּהּ, לְאַחַר שֵׁשׁ עוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, כְּשֶׁכָּל עוֹנָה הִיא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, וּפָסַק הַדָּם, תַּעֲשֶׂה הָאִשָּׁה הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה שֶׁהִיא הַבְּדִיקָה שֶׁבָּאָה לְבָרֵר שֶׁאָכֵן פָּסַק הַדָּם מִלָּזוּב.