נאמנות של בעלת תשובה
ג
זוּג בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁבֶּעָבָר לֹא שָׁמְרוּ טָהֳרַת מִשְׁפָּחָה וְעַכְשָׁו שׁוֹמְרִים, יֵשׁ לָאִשָּׁה נֶאֱמָנוּת וְאֵינָהּ חֲשׁוּדָה עוֹד עַל דָּבָר זֶה.
{כתב הריב"ש שבהיותה פנויה ויצרא אלבשה הייתה בושה מלטבול ואין לחושדה על איסור נידה לאחר שנשאה וכ"כ החוות דעת, ובשו"ת הרי בשמים נתן טעם שאיסור פנויה נידה קל בעיני הבריות והחשוד על איסור קל אינו חשוד על החמור, אפילו שבעצם אין הבדל בין איסור נידה פנויה או נשואה לו. ובעלת תשובה אינה צריכה למסור דברי חברות על כך אלא נעשית נאמנת בסתמא כשמשנה מעשיה.}