מתי נאמנת לומר מראה כזה טיהר לי חכם ואבדתיו
(ובפרק ב´ יב´-יד´)
יח
נֶאֱמֶנֶת אִשָּׁה לוֹמַר כָּזֶה רָאִיתִי וְאִבַּדְתִּיו, וְהֶחָכָם יְטַהֵר אוֹ יְטַמֵּא מַרְאֶה כַּיּוֹצֵא בּוֹ שֶׁמַּרְאָה לוֹ הָאִשָּׁה, אֲבָל אִם יֵשׁ רְעוּתָא לְפָנֵינוּ שֶׁהֵבִיאָה הָאִשָּׁה מַרְאֶה לֶחָכָם וְהוּא מְטַמְּאוֹ אוֹ אֲפִלּוּ מִסְתַּפֵּק בּוֹ וְהָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת שֶׁמַּרְאֶה כָּזֶה טִהֵר לָהּ חָכָם פְּלוֹנִי, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא הִיא טוֹעָה בְּדִמְיוֹנָהּ, וְזֶה בְּמַרְאֶה שֶׁבָּא בְּהַרְגָּשָׁה דְּאוֹרַיְתָא, אֲבָל אִם אוֹמֶרֶת כָּךְ בְּכֶתֶם אוֹ מַרְאֶה עַל עֵד בְּדִיקָה יֵשׁ לְהָקֵל וּלְהַאֲמִינָהּ שֶׁאָכֵן חָכָם פְּלוֹנִי טִהֵר לָהּ מַרְאֶה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. (בְּפֶרֶק ב´ סְעִיף י"ד כְּבָר כָּתַבְנוּ זֹאת וְעוֹד הֲלָכוֹת בְּעִנְיַן כְּלָלֵי הוֹרָאוֹת חָכָם).