דיני חיוב רפואתה · סה
נֶחְלְקוּ הַפּוֹסְקִים בְּדִין רְפוּאָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה שֶׁחַיָּבִים הַיְתוֹמִים לָאַלְמָנָה, אִם יִהְיוּ חַיָּבִים גַּם כְּשֶׁחָלְתָה בִּפְשִׁיעָתָהּ, וְנִרְאֶה שֶׁיְּכוֹלִים הַיְתוֹמִים לִטְעֹן קִים לָנוּ כְּפוֹטְרִים אוֹתָנוּ מֵחִיּוּב זֶה.
{הריטב"א בכתובות נא. כתב לפטור היתומים מרפואת אלמנה שפשעה בעצמה וכן הוא בב"ח סימן קע"ז בטור חושן המשפט שכתב שכך היא דעת הטור ומובא זה גם בנתיבות המשפט סימן קע"ז אות ה´, לעומתם דעת הש"ך לחייב ברפואתה כשאין לה קצבה גם אם חלתה בפשיעתה וכן דעת הבית מאיר אבע"ז סימן ע"ח ורבי יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק אבע"ז סימן ע´ ענפים ב´, ג´.}