דין מעוברת ומניקה וזקינה · יח
אִשָּׁה זְקֵנָה שֶׁעָבְרוּ עָלֶיהָ תִּשְׁעִים יוֹם בְּלֹא רְאִיָּה, הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְסֻלֶּקֶת דָּמִים וְחוֹשֶׁשֶׁת לְוֶסֶת רַק אִם תִּקְבַּע אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וּלְוֶסֶת שֶׁאֵינוֹ קָבוּעַ אִם רָאֲתָה בְּאַקְרַאי אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לוֹ, אֲבָל וַדַּאי שֶׁאִם רָאֲתָה אֲפִלּוּ כֶּתֶם טָמֵא, צְרִיכָה הֶפְסֵק בְּטָהֳרָה, וּסְפִירַת שִׁבְעָה נְקִיִּים וּטְבִילָה בְּמִקְוֶה בִּבְרָכָה. וּזְקֵנָה לְעִנְיָן זֶה הִיא מִי שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ סַבְתָּא וְאֵינָהּ מַקְפֶּדֶת.