דין אשת ישראל ואשת כהן שנאנסו
א
אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ, וְאִלּוּ אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל פֶּרֶק כ"א סְעִיף י"א, וּשְׁתֵּיהֶן הַבָּא עֲלֵיהֶן בֵּין לְאֹנְסָן בֵּין לִרְצוֹנָן דִּינוֹ בְּחֶנֶק, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִין, דִּין שָׁמַיִם לֹא בָּטַל, וּמִן הַשָּׁמַיִם יְזַמְּנוּ לְאוֹתוֹ אָדָם, אוֹ בְּגִלְגוּל זֶה אוֹ בְּהִזְדַמְּנוּת אֲחֶרֶת, מִיתָה בְּחֶנֶק, שֶׁהִיא אוֹ טְבִיעָה אוֹ חֹלִי בְּדַרְכֵי הַנְּשִׁימָה וְכַדּוֹמֶה, וְאִם נִבְעֲלָה בְּרָצוֹן אַף הִיא חַיֶּבֶת בְּאוֹתוֹ הַדִּין, וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּסִפְרוֹ מִשְׁלֵי "וְאַל יַשִּׂאֲךָ יִצְרְךָ לוֹמַר כִּי הַשְּׁאוֹל בֵּית מָנוֹס לָךְ", אַל תִּתְפַּתֶּה לְיִצְרְךָ הָרַע שֶׁאוֹמֵר לְךָ חֲטֹא וְאַחַר כָּךְ מַה שֶּׁיִּהְיֶה יִהְיֶה. וּכְתִיב מִשְׁלֵי ו´ "כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד, הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִּשָּׂרַפְנָה, אִם יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה, כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ".
{בגמרא יבמות נו. "אמר רב עמרם הא מלתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין, אשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה פסולה לכהונה" והוא מדכתיב במדבר ה´ "והיא לא נתפסה" כלומר, אותה אשה לא נתפסה בכח אלא זנתה ברצון ולכן אסורה, הא נתפסה מותרת לבעלה ואילו באשת כהן אע"פ שנתפסה אסורה לבעלה "אמר רבא הכל היו בכלל אחרי אשר הוטמאה, כשפרט לך הכתוב גבי אשת ישראל והיא לא נתפסה אסורה, הא נתפסה מותרת מכלל דאשת כהן כדקיימא קיימא".}