באלו מקרים אסורים החתן והכלה להתיחד · יט
אִם אָדָם שְׁלִישִׁי נוֹעֵל אֶת הֶחָתָן בְּחֶדֶר אֶחָד וְלֶחָתָן לֹא נִשְׁאַר מַפְתֵּחַ, יְכוֹלָה הַכַּלָּה לִישֹׁן בְּחֶדֶר אַחֵר בְּאוֹתָהּ דִּירָה.
כ
חָתָן שֶׁעָשָׂה הַעֲרָאָה בִּלְבַד וְלֹא גָּמַר בִּיאָתוֹ וּלְאַחַר מִכֵּן פֵּרְסָה הַכַּלָּה נִדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּמַר הֶחָתָן בִּיאָתוֹ, מֻתָּר לָהֶם לְהִתְיַחֵד, וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יִתְקְפֶנּוּ יִצְרוֹ, שֶׁהֲרֵי בָּעַל כְּבָר עַל יְדֵי הַעֲרָאָה.
{רמ"א עפ"י דברי תרומת הדשן, וכן בשו"ת חשב האפוד חלק ב´ סימן קמו, וכתב במשמרת הטהרה ואם יראה המורה שהחתן והכלה יראי שמים ואין חשש כל כך שיבואו לידי איסור ח"ו וגם יש טרחה בסידור השמירה יוכל לסמוך על דברי הרב חשב האפוד להקל, וכן בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ו´ סימן מ´ פרק כה´ אות ד´).}