פה, שיניים ובית הסתרים · כז
צְרִיכָה לַחְצֹץ שִׁנֶּיהָ לִפְנֵי שֶׁתִּטְבֹּל שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהֶן דָּבָר חוֹצֵץ, וְאִם טָבְלָה וּלְאַחַר מִכֵּן מָצְאָה עֶצֶם תָּקוּעַ בְּחָזְקָה בֵּין שִׁנֶּיהָ וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִתְלוֹת שֶׁבָּא שָׁם לְאַחַר הַטְּבִילָה, תַּחֲזֹר וְתִטְבֹּל. וְאִם לְאַחַר שֶׁטָּבְלָה מָצְאָה בָּשָׂר בֵּין שִׁנֶּיהָ אֵינָהּ צְרִיכָה לַחֲזֹר וְלִטְבֹּל כִּי הוּא דָּבָר רַךְ שֶׁעָשׂוּי לְהִתְעַכֵּל וּלְהִתְבַּטֵּל.
{כך פסקו האשכול, מהר"מ והמאירי, בית הסתרים צריך להיות ראוי מדרבנן היות והינו מיעוט הגוף, גם לתוס´ שכתבו שהוא מן התורה זה במשלים לרוב הגוף וכ"כ החת"ס וחזון איש, הליכות עולם חלק ה´ עמ´ קפ"ו-קפ"ז.}