אור ברסלב
נישואין ואישות שזוכה הבעל בירושת אשתו › קד

נישואין ואישות

שזוכה הבעל בירושת אשתו · קד

קג

אֵיזוֹ הִיא הָעוֹבֶרֶת עַל דַּת מֹשֶׁה, כְּגוֹן שֶׁשִּׁמְּשָׁה עִם בַּעֲלָהּ כְּשֶׁהִיא נִדָּה, שֶׁאָמְרָה לוֹ טָבַלְתִּי בַּמִּקְוֶה, וּבֶאֱמֶת לֹא טָבְלָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע הַדָּבָר, אוֹ שֶׁנָּתְנָה לוֹ בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְהָיָה בְּשַׂר טְרֵפָה לְלֹא הַשְׁגָּחַת כַּשְׁרוּת כְּלָל וְאָמְרָה לוֹ שֶׁהַבָּשָׂר כָּשֵׁר וּבְהַשְׁגָּחָה פְּלוֹנִית, אוֹ אֲפִלּוּ נָתְנָה לוֹ לֶאֱכֹל פֵּרוֹת וִירָקוֹת שֶׁצְּרִיכִים הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וְאָמְרָה לוֹ שֶׁהֱבִיאָתָן מֵחֲנוּת עִם הַשְׁגָּחַת כַּשְׁרוּת מַתְאִימָה וּבֶאֱמֶת הוּא שֶׁקֶר, שֶׁלְּקַחְתָּן מִמָּקוֹם שֶׁוַּדַּאי לֹא הִפְרִישׁוּ מֵהֶם תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת כְּלָל, כָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, אִשָּׁה שֶׁמַּעֲבִירָה אֶת בַּעֲלָהּ עֲבֵרוֹת, בֵּין שֶׁהֵן מִן הַתּוֹרָה בֵּין שֶׁהֵן מִדְּרַבָּנָן, וְעוֹשָׂה זֹאת בְּיוֹדְעִין וּבְמֵזִיד. אִם בַּעֲלָהּ עַצְמוֹ אֵינוֹ מַקְפִּיד בְּכָךְ הֲרֵי אֵין לוֹ תְּבִיעָה עָלֶיהָ, אֲבָל אִם הוּא מַקְפִּיד בִּכְגוֹן אֵלּוּ וְאַף עַל פִּי כֵן מַטְעָה הִיא אוֹתוֹ נֶגֶד רְצוֹנוֹ, וְנוֹדַע הַדָּבָר בִּרְאָיָה בְּרוּרָה, הֲרֵי זֹאת הָאִשָּׁה בַּעֲלָהּ מְגָרְשָׁהּ בְּגֵט בְּעַל כָּרְחָהּ גַּם לְדַעַת רַבָּנֵי הָאַשְׁכְּנַזִּים, וְאִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ וְתוֹסֶפֶת כְּתֻבָּה וְכָל תְּנָאֵי כְּתוּבָה שֶׁהִקְנוּ לָהּ רַבּוֹתֵינוּ וּכְתַבְנוּם בִּסְעִיפִים כ"ז עַד פ"ט, אֲבָל נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל וְנִכְסֵי מְלוֹג שֶׁהִכְנִיסָה הֲרֵי הִיא נוֹטַלְתָּן כְּמוֹת שֶׁהֵן, וּמַה שֶּׁנִּתְבַּלָּה אוֹ אָבַד מֵהֶן אֵין מוֹצִיאִין מִן הַבַּעַל.

{בכל הטענות האלו צריכים ראיות ברורות, או עדות עדים, שאם לא כן אינה מפסידה כתובתה. ולענין כשרויות המאכלים, אם בקש כשרות מסויימת ומביאה לו כשרות אחרת ומטעתו שהיא זו שבקש הנה אשה זו ודאי עושה שלא כשורה וזו רשעות, ומכל מקום היות ועד אחד נאמן באיסורים, אינה מאבדת כתובתה, וכן אם רוצה לנהוג חומרות וחסידות והטעתו עד שנהג כעיקר הדין אינה מאבדת כתובתה בשל כך, ולענין שורש דין זה, הנה הוא בגמרא כתובות עב. "מתניתין, ואלו יוצאות שלא בכתובה, העוברת על דת משה ויהודית, ואיזו היא דת משה, מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נדה, ואינה קוצה לה חלה ונודרת ואינה מקיימת..."

וברמב"ם הלכות אישות פרק כ"ד הלכות י´, י"א "מי שזינתה תחת בעלה אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספת, ואין מוציאין מהבעל דבר ממה שאבד או נגנב מנכסי צאן ברזל שלה, ואין צריך לומר נכסי מלוג. ולא המזנה בלבד אלא אף העוברת על דת משה, או על דת יהודית, או היוצאת משום שם רע אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספת ולא תנאי מתנאי הכתובה, וכל אחת מהן נוטלת הנמצא לה מנדונייתה ויוצאה, ואין הבעל חייב לשלם כלום, לא מה שפיחת ולא מה שאבד. ואלו הן הדברים שאם עשתה אחת מהן עברה על דת משה, יוצאה בשוק ושער ראשה גלוי, או שנודרת או שנשבעת ואינה מקיימת, או ששמשה מטתה והיא נדה, או שאינה קוצה לה חלה, או שהאכילה את בעלה דברים אסורים, ואין צריך לומר שקצים ורמשים ונבלות, אלא דברים שאינן מעושרין...". וכדברים האלה פסק מרן השו"ע בסימן קט"ו סעיפים א´, ב´, ג´, ה´.}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה