(המשך) דיני חיוב מזונות לאשתו וילדיו · מט
מַה שֶׁחִיְּבוּ חֲכָמִים אֶת הָאָב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו שֶׁכּוֹלְלִים כְּסוּת וּמָדוֹר הוּא מִשׁוּם שֶׁמָּצוּי שֶׁהַמְּפַרְנֵס הוּא הָאָב, אוּלָם, אִם הָאָב אֵין בִּיכֹלְתּוֹ לְפַרְנֵס וְהָאֵם בַּעֲלַת הַכְנָסָה כַּסְּפִּית מַסְּפֶּקֶת, אַף עַל פִּי שֶׁנִפְרְדּוּ הַהּוֹרִים בְּגֵט וְהָיָה לִכְאוֹרָה עַל הָאָב לְפַרְנְסָם הַנּוֹהַג בַּזְמַן הַזֶּה לְפוֹטְרוֹ מִמְזוֹנוֹת וּלְהַטִּיל אֶת הַחִיּוּב עַל הָאֵם.
נ
כָּל מִי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, כַּמְבֹאָר בִּסְעִיפִים ל"א-מ´, חַיָּב הוּא לִתֵּן לוֹ גַּם כְּסוּת וּמָדוֹר, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּסְעִיף ל"ו שֶׁמּוֹכְרִים מִנִּכְסֵי הַבַּעַל לָזוּן אֶת הָאִשָּׁה אִם יָצָא לַמֶּרְחַקִּים אוֹ שֶׁחָלָה אוֹ נִשְׁתַּטָּה, כָּךְ מוֹכְרִים לִתֵּן לָהּ כְּסוּת וּמָדוֹר וְכֵן לִמְזוֹנוֹת כְּסוּת וּמְדוֹר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו הַקְּטַנִּים.
{יש בזה חילוקי דינים בין אם יצא לדעתו, כלומר לרצונו, או כשנטרפה דעתו שהוא שלא לרצונו, וכן יש חילוק בין אם בניו עד גיל שש ויותר משש, וכן אם הוא אמוד או לא, וכל אלו הפרטים נידונים בבית הדין, וכן לענין מכירה מנכסי הבעל למזונות האשה והילדים אלו הדברים, לכתחילה, יש לעשותם לאחר שפסק בית הדין שכן הדין שצריכים למכור ובסכום כזה וכזה ושאין גזל בדבר.}