בברכת ארוסין צריך לכוין להוציא את החתן ידי חובה משא'כ בנשואין
לא
בְּבִרְכַּת הָאֵרוּסִין, צָרִיךְ הָרַב מְסַדֵּר הַקִּדּוּשִׁין לְכַוֵּן לְהוֹצִיא אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה יְדֵי חוֹבַת הַבְּרָכוֹת שֶׁהֲרֵי מִן הַדִּין הָיָה עַל הֶחָתָן לְבָרְכָן, וְאִלּוּ בְּבִרְכוֹת הַנִּשּׂוּאִין אֵין צָרִיךְ לְכַוֵּן לְהוֹצִיאָם וְכֵן הֵם אֵינָם צְרִיכִים לְכַוֵּן דַּעְתָּם לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַגֶּפֶן שֶׁהֲרֵי טוֹעֲמִים הֵם מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִכֵּן.