אור ברסלב
נישואין ואישות דין מים שאובים

נישואין ואישות

דין מים שאובים

מה דין טבילה בים

ג

אַרְבָּעִים סְאָה שֶׁאָמְרוּ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁאוּבִים, שֶׁאִם הֵם שְׁאוּבִים פְּסוּלִים.

{תורת כהנים פרשת שמיני "אילו אמר מקוה מים יהיה טהור יכול אפילו מלא בכתיפו ועשה מקוה לכתחילה יהיה טהור תלמוד לומר מעיין, מה מעיין בידי שמים אף מקוה בידי שמים" וכן בגמרא ב"ק סז. וב"ב סו: "שאני שאיבה דמדרבנן היא" ונחלקו הראשונים אם פיסול שאובה הוא מהתורה או מדרבנן, לדעת ר"י, רמב"ם רשב"א וגאונים פסול שאובה הוא מדרבנן ומן התורה אפילו כולו שאוב כשר גזירא דלמא אטי לאטבולי בכלי שזה ודאי אסור מהתורה דבעינן בור דומיא דמעיין שיהא בקרקע. ושיטת רש"י, רשב"ם, ר"ת, ר"ש, וראב"ד והרא"ש כולו שאוב פסול מהתורה ומה שמקוה נפסל מדרבנן הוא ע"י שלושה לוגין מים שאובים, ור"ת והר"ן כתבו לחלק שאם היו הג´ לוגין בתחילה הוי פיסול מדאורייתא ואם נפלו רק לבסוף הוי פיסול מדרבנן והראב"ד גם חילק וכתב שאם מילא בכתף הוי פיסול דאורייתא אבל שאובין בלא תפיסת יד אדם הוי פסול מדרבנן, והר"ש כתב שאם נשאבו בכלים המקבלים טומאה פסול המקוה מדאורייתא אם בכלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים או כלי אבנים ואדמה אינו פסול אלא מדרבנן. ומרן השו"ע פסק כגאונים, רמב"ם רשב"א ור"י שמקוה שאוב פסול מדרבנן ורמ"א כתב כדעת רש"י, רא"ש ור"ת שפסול מהתורה וראה הליכות עולם חלק ה´ פרשת שמיני הלכה ב´.}

תוכן העניינים

נישואין ואישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה