דברים המותרים ואסורים בזמן נידתה · נג
אָסוּר לְאִשָּׁה לִמְזֹג כּוֹס יַיִן לְבַעֲלָהּ בִּזְמַן נִדּוּתָהּ וּלְהַנִּיחוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן לְפָנָיו שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לְגִלּוּי חִבָּה וְקֵרוּב דַּעַת, אֶלָּא תַּגִּישׁ אֶת הַכּוֹס לְבַעֲלָהּ בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁנּוּי מֵהָרָגִיל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר זֶה סִימָן וְהֶכֵּר בֵּינֵיהֶם שֶׁאֲסוּרִים בְּקֵרוּב דַּעַת, כְּגוֹן, שֶׁתַּגִּישׁ לוֹ בְּיַד שְׂמֹאל, אוֹ תַּנִּיחַ אֶת הַכּוֹס בְּמָקוֹם הַמְרֻחָק מִמֶּנּוּ מְעַט וְהוּא יְקָרֵב אֶת הַכּוֹס אֵלָיו, וְכָל זֶה בִּמְזִיגַת כּוֹס יַיִן בִּלְבַד, אֲבָל בִּשְׁאָר מַשְׁקִים יְכוֹלָה לִמְזֹג וּלְהַגִּישׁ לְבַעֲלָהּ כָּרָגִיל. וְכֵן אָסוּר הַבַּעַל לְהַגִּישׁ כּוֹס יַיִן לִפְנֵי אִשְׁתּוֹ בִּזְמַן נִדּוּתָהּ.
{כתובות סא. "אמר רב הונא כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נידה עושה לבעלה חוץ ממזיגת הכוס, הרחצת פניו ידיו ורגליו והצעת המטה, אמר רבא, לא אמרן אלא בפניו, אבל שלא בפניו, לית לן בה".
מרן בב"י הביא את הרשב"א בתורת הבית הקצר שאומר שמזיגת הכוס שאמרו, היינו בכוס של יין המרגיל לדבר עבירה, וכתב מרן על זה שנראה מדבריו ששאר משקים מותרים חוץ מן היין. וכן כתב המאירי (כתובות ד:) "ואין איסור במזיגת הכוס אלא בכוס של יין אבל של מים או שכר מותר".}