זנתה תחת בעלה אם תגלה לו
כו
זוּג נָשׂוּי שֶׁסִּיְּעָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִתְעוֹרְרוּ לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, וְיוֹדַעַת הָאִשָּׁה בְּנַפְשָׁהּ כִּי זָנְתָה תַּחַת בַּעֲלָהּ בְּלֹא יְדִיעָתוֹ בִּהְיוֹתָם חִלּוֹנִיִּים, וּמַכָּה הִיא עַל חֵטְא וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם לְהוֹדִיעוֹ עַל כָּךְ וּלְקַבֵּל גֵּט, אוֹ לִשְׁתֹּק וּלְהַמְשִׁיךְ בְּיַחַד. לַהֲלָכָה, אִם הִיא רוֹאָה שֶׁיֵּשׁ בְּדֶרֶךְ זוֹ שֶׁל גֵּרוּשִׁין סַכָּנָה רוּחָנִית לָהּ אוֹ לְבַעֲלָהּ אוֹ לְיַלְדֵיהֶם, אֵינָהּ צְרִיכָה לְסַפֵּר לְבַעֲלָהּ אֶת אֲשֶׁר הָיָה, וְרַשָּׁאִית הִיא לְהַמְשִׁיךְ וְלִחְיוֹת עִמּוֹ, וְאִם לֹא תֵּצֵא מִזֶּה תַּקָּלָה אוֹ סַכָּנָה צְרִיכָה לְהוֹדִיעוֹ.
{הנודע ביהודה אורח חיים סימן ל"ה הביא מחלוקת ראשונים שעל פיה יוצא שלדעת הרמב"ם צריכה האשה להודיע לבעלה על מנת להפרישו מאיסור, וכי אסור לו לחיות עמה ביחד, ולדעת הרא"ש אינה צריכה להודיעו ולהפרישו, הדברי חיים מצאנז בשו"ת דברי חיים או"ח סימן ל"ה כתב שלכול"ע אינה צריכה להודיעו היות ואין איסור זה מפורש בתורה וכן כתבו רבי יעקב בן נאים מחבר שו"ת זרע יעקב ושו"ת שבט הלוי חלק ח´ סימן רפ"ז, ובשו"ת עמק שאלה כתב שאף לדברי הרמב"ם אין צריך להודיעו שהרי אין הבעל מצווה לחשוד על כך ונחשב לאנוס בחוסר הידיעה, וכן כתב בספר שערי דעה חלק ב´ סימן פ"א, גם לדעת רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים חלק א´ אבע"ז סימן א´ אין צריך להודיע לבעל מטעם שאם זינתה בלא עדים אינה נאסרת לבעלה מדאורייתא אלא מדרבנן ובזה אמרינן שכבוד הבריות דוחה. ולכן שב ואל תעשה עדיף, ותשתוק, ותשתדל מעתה בדרכי הצניעות ותחנך בניה ובנותיה לצניעות ויראת שמים, ולא תדבר מעברה הרע באוזני שום בריה, ואם יזמן לה השם יתברך להציל אשת איש מן הזנות על ידי קרוב רחוקים וכדומה תדע שודאי עשתה בתשובתה רושם גדול בשמים שמגלגלים זכות על ידי זכאי.}