כיצד תברך
א
לְאַחַר שֶׁרָחֲצָה בְּמַיִם חַמִּים וְסֵרְקָה שְׂעָרָהּ וְעִיְּנָה בְּגוּפָהּ לִרְאוֹת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹצֵץ, תָּכִין עַצְמָהּ לְבָרֵךְ עַל הַטְּבִילָה, וְזֹאת עַל יְדֵי שֶׁתִּלְבַּשׁ חָלוּק עַל גּוּפָהּ, תִּשְׁטֹף יָדֶיהָ בְּמַיִם וּתְנַגְּבֵם לְאַחַר שֶׁנָּגְעָה בַּמְּקוֹמוֹת הַמְכֻסִּים, וּתְכַסֶּה רֹאשָׁהּ בְּכִסּוּי רֹאשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם בְּלֹא כִּסּוּי רֹאשׁ, וּתְבָרֵךְ "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַטְּבִילָה", וּלְאַחַר מִכֵּן תִּכָּנֵס לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַמִּקְוֶה, תִּפְשֹׁט הֶחָלוּק וְהַכִּסּוּי וְתִטְבֹּל, וְדֶרֶךְ זוֹ הַמֻּבְחֶרֶת בְּיוֹתֵר בֵּין לַסְּפָרַדִּים בֵּין לָאַשְׁכְּנַזִּים.
{שטיפת הידים אינה צריכה לכלי הנטלה ודי בשטיפה מהברז, כיסוי ראש לפני הברכה הוא סברא פשוטה שאם לאיש נאסר להזכיר שם שמים בלא כיסוי ראש, לאשה מהיכן בא ההיתר.
ומה שכתבנו להקדים הברכה לטבילה יש בזה מחלוקת הפוסקים אם מותרת לברך לאחר שתטבול שלדעת רוב הפוסקים הרי זו ברכה לבטלה ומדוע ירא שמים יכניס עצמו למחלוקת ברכה לבטלה ויסתתר אחרי טענה שהוא מנהג כשהמחלוקת נסובת גם על עצם המנהג אם מותר לנהוג בו וכי זה שכרו של מי שמחמיר בספקות דרבנן לכל אורך הלכות נידה שלבסוף יקנח חומרותיו בלהקל בספק דאורייתא של לא תשא את שם השם לשוא, וראה משמרת הטהרה חלק ב´ עמ´ תק"ז-תקי"ט שכתב באריכות מופלגת להסביר דעת הפוסקים ראשונים ואחרונים המכריחים לברך תמיד קודם לעשית הברכה.}