כשהתעורר ספק בספירה או הסח הדעת · נה
אִשָּׁה שֶׁפָּסְקָה בְּטָהֳרָה וּבָדְקָה עַצְמָהּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אֶלָּא שֶׁבְּמַהֲלַךְ הַשִּׁבְעָה נְקִיִּים עָבְרוּ עָלֶיהָ יוֹמַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה שֶׁבָּהֶם הִסִּיחָה דַּעְתָּהּ לְגַמְרֵי מֵהַסְּפִירָה, כְּגוֹן שֶׁנָּסַע בַּעֲלָהּ לַמֶּרְחַקִּים מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁיָּשׁוּב לְאַחַר זְמַן מְרֻבֶּה, וְהִנֵּה חָזַר כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים, אֵין הֶסַּח הַדַּעַת מְעַכֵּב אֶת הַסְּפִירָה, וְתִטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ, וְהַחֻמְרָא שֶׁלֹּא לְהַחְשִׁיב אוֹתָם הַיָּמִים מִכְּלַל הַשִּׁבְעָה הִיא חֻמְרָא שֶׁיֵּשׁ לָהּ מָקוֹם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הֶסַּח הַדַּעַת בְּחֵלֶק מִן הַיּוֹם, אֵין לְהַחֲמִיר בּוֹ כְּלָל.
{בשו"ת מעיל צדקה (סימן ס"ג) חידש שהסח הדעת פוסל בשבעה נקיים וכמותו כתב הסדרי טהרה (קצ"ו י"ח) ורב אחרונים כתבו שאין הסח הדעת מעכב כלל כמובא באורך במשמרת הטהרה חלק ב´ עמ´ שכ"ח-של"ח.}